מחצית השקל על אורח חיים שלד:כד

(ס"ק כד) הגליונים שנחתכו כו' דאי לא נחתכו ת"ל דניצולים אגב הספר:

או שנמחק כו' נמחק פשיט' ליה להש"ס דאין מצילים דמתחלה לא קדיש האי דוכתיה אלא אגב האותיות וכיון דנמחקה האותיות אזיל גם קדושת הגליון שהי' נכתב עליו אלא גליונות שמן הצד וכדומ' דקדשו אותן הגליונו' אגב עצמן בזה מסתפקו להש"ס אי נחתכו אם ניצולים או לא ולא אפשטא ולכן מספיק' אין מצילים:

וא"כ אין מצילים. ר"ל דבהו אין ספק אלא ודאי אין מצילים דודאי לא קדשו:

בחדשים מותר כו' אפשר בחדשים איכא לב ב"ד מתנה עליהן דהא על כל פנים צריך לקושרן ולחתוך הגליונים להשוות הדפין אבל ישנים שכבר נחתכו פעם א' לחתכן שנית בזה אפשר דאין לב ב"ד מתנה אך המנהג עתה גם לחתוך בישנים וצ"ל דלב ב"ד מתנה כל פעם שיצטרך לחתוך מה שהוה צורך הספר עכ"פ יש ליזהר בספרים ישנים שמדביקים במקום הקרוע שלא ידבקו על תיבות כ"ש שמות:

וכתב ט"ז ס"ק ט"ז בשם ב"ח שאותן מטבעו' שנטבע עליהן שם בן ד' שטבעו המינים לשם ע"ז אין להחזיק אותה ברשותם אלא יתיכם מיד והט"ז הוסיף כשמברכי חולה ומתנדבים מעות עבור החולה שמניחין המעות תוך ארון הקדש שיש איסור בדבר מלבד שכתוב על המטבעות שם טומאה יש בזה איסור נוסף דאסור ליתן דבר חול לתוך אה"ק דהוי הורדה מקדושה ע"ש מ"ש בענין הורדה מקדושה עמ"ש מ"א סי' קנ"ד ס"ק י"ד ומ"ש בשם הב"ח במטבעו' אשר נטבע עליהן שם בן ד' כ' בשו"ת חות יאיר ס"ס ט"ז (דף כו ע"א) וז"ל ולפ"ז במטבעו' שנטבעים במדינות שוויד"ן בשם של ד' אותיו' היה צ"ע ומ"מ נ"ל דמותרים הם כי נטבעו להוציאם וה"ל ככתיב' השם בפי' לשם חול עכ"ל הרי היפוך מדברי הב"ח ואולי יש לחלק בין מטבעו' שנטבעים ע"י מלכות שבהם דיבר בתשובת חות יאיר הנ"ל והב"ח מיירי במטבעות הנעשים ע"י אומן צורף לגוי פרטי ולכן כתב הב"ח שטבעו המינים לשם ע"ז וגם אולי יש לחלק בין סתם גוי למין וע' בי"ד סי' רפ"א: