מחצית השקל על אורח חיים שלד:כ

(ס"ק כ) ויש מ"ש ולי נראה דליכא בזה פלוגתא ר"ל דלא כמו שהבין הרב"י שיש מחלוקת בין הפוסקים שהביא בשם המרדכי שכתב דלהניח תפילין אצל מעות ביום השבת אפי להצילן מפני הדליק' ומן הגנבים אסור. אך מלשון הסמ"ג משמע אפי' הונחו התפילין בשבת מותר שכ' הטור וז"ל כ' בעה"ת אם הניח תפילין בארנקי מלא מעות יכול להצילו כדין תפילין ומדלא כ' אם הניחן מע"ש משמע דאפי' הניחן בשבת מותר לטלטל המעות דלא כהמרדכי ולכן כתב בש"ע שני דיעות ועל זה כתב מג"א דאין מחלוקת ביניהם וכאשר יתבאר:

להציל המעות (לחצר שאינו מעורבת כו' והב"ח לא הבין כן כו' זא"ז) מה שנדפס בשני חצי עגולים הוא ענין בפ"ע כדרכו ובא מ"א ליישב קושיות הב"ח לפי הבנת הרב"י שיש מחלוקת בין הפוסקים אי מותר להניח תפילין אצל המעות בשבת לפ"ז הקשה ב"ח דשני הסעיפים סותרים זא"ז דבסעיף זה הביא שני דעות אי מותר להניחן בשבת ובסעיף שאח"ז כתב יש מתירים להציל כו' ע"י ככר ותינוק כו' וכת' לשון יש מתירים משום די"א דלא הותר ע"י ככר ותינוק כ"א למת בלבד והא ודאי דהנחת ככר או תנוק הוא בשבת גם דומיא דכו"ת האמור אצל מת דמיירי בשבת א"כ בלא"ה איכא פלוגת' אי רשאי לעשות כן בשבת ע"י הנחת תפילין כ"ש ע"י הנחת ככר ותינוק בשבת דיש לאסור למאן דאוסר בתפילין ולזה תי' מ"א דבסעיף זה מיירי דרוצה להציל המעות אגב התפילין כדין תפילין לחצר שא"מ בזה פליגי הפוסקים אי מותר להניח בשבת אבל בסעיף שאחר זה מיירי שרצונו להציל לרה"י או לחצר המעורבת אלא שהמעות הן מוקצים ולכן רצה לטלטל ע"י ככר ותינוק בזה כ"ע מודים דאפי' להניח בשבת שרי לולא דיש חולקין דלא אמרו ככר כו' אלא למת בלבד:

דהא איתא בגמ' (דף קי"ז ע"א) שמדינא היה כו' וכמ"ש ס"ס ש"י אע"ג דקיי"ל דאם מונח דבר איסור וגם דבר היתר מותר לטלטל הכלי דהוו בסיס לדבר האסור וגם לדבר המותר מ"מ אם אפשר לנער האיסור מתוך הכלי צריך לנערו ולכן כתב המרדכי דיש להניחן בע"ש. בא למעט שלא להניחם בשבת בשעת הדליקה אבל מודה דאם הניחן שם קודם הדליקה ואח"כ נפלה דליקה דמותר להציל המעות אגב התפילין וגם המתירים אין מתירים להניח בשבת בשעת הדליקה ולכן סתם הטור בשם בעה"ת וכ' אם הניח תפילין כו' ולא כ' אם הניח תפילין מע"ש דבאמת אפי' הונח בשבת מותר אלא הא אסור להניחן בשעת הדליקה אבל הניחן בשבת שלא בשעת הדליקה מותר להציל אגבן גם המעות וזה גם המרדכי מוד' דמותר ואין כאן מחלוקת: