מחצית השקל על אורח חיים שכו:ו
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 326:6 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק ו) אצל כו' דייק מ"א מדכתב אצל האש ולא כ' נגד האש כמ"ש בסעיף שלפני זה נגד המדור' אלא דכאן מיירי שהוא סמוך לאש במקום שהיד ס"ב. והם דברי הרב"י בספרו הארוך שנתן טעם לדברי הרא"ש שכתב שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו כו' דמיירי במקום שהיס"ב ומשום איסור בישול ולפ"ז גם הרמב"ם מודה לאסור א"כ מה זה שכתב מ"א בס"ק ה' ולכן כ' הרב"י בסעיף ה' וי"א ע"כ צ"ל דס"ל למ"א מדכתב הרב"י לשון וי"א ע"כ בש"ע חזר בו וס"ל דהרא"ש אוסר אפי' במקום שאין היס"ב ומטעם רחיצ' וכפי' מ"א שכ' פה:
ול"נ דס"ל כו' אפי' לרחוץ בהם ידיו אסור. וס"ל דאפי' כה"ג דליכא רחיצ' גמור' והתירו רמב"ם כמ"ש בס"ק ה' אבל הרא"ש אוסר גם בזה:
וכ"ה בגמ' דתנן ראב"ע אומר מרחיצים הקטן ביום ג' למילתו שחל בשבת דס"ל דביום ג' התינוק מסוכן אצל הרחיצ' וחכמים אוסרים ואיבעי' להו האי רחיצ' אי ר"ל רחיצת כל הגוף או רק רחיצת המיל' ובעי למפשט דע"כ ר"ל רחיצת כל הגוף דאי רחיצת מיל' גרידא מאי טעמא דרבנן דאסרי ניהו דס"ל דליכא סכנ' מ"מ מי גרע מנתינת מים ע"ג מכה בשבת דשרי ודחה דבמכ' לא הותר כ"א בחמין שהוחמו מע"ש והכא מיירי בחמין שהוחמו בשבת לכן אסרו רבנן אפי' רחיצת מיל' גרידא וע"כ ר"ל חמין שהוחמו בשבת בהיתר כגון להפשי' או בדרך אחר דאי רבנן אסרו להחם חמין בשבת לצורך רחיצת המיל' א"כ פלוגתייהו אי מותר להחם מים לצורך רחיצ'. דהא אי הוחמו בהיתר גם רבנן מודים דהרחיצ' מותרת א"כ אמאי קתני ראב"ע אומר מרחיצים כו' הל"ל מחמים חמין כו' דברחיצ' גם רבנן מודים אלא ע"כ דאפי' הוחמו בהיתר אסרו רבנן רחיצת המיל' הרי דבהוחמו בשבת אפי' רחיצת אבר אסור ואפי' ראב"ע מוד' ושם לא התיר אלא משום סכנ':
וכ"מ במרדכי שכתב מפני שמפשיר מים שעליו וא"א דמיירי במקום שהיד ס"ב ומשום איסור בישול למה כתב מפני שמפשיר הלא קי"ל הפשרו לא זהו בישולו אלא דבמקום שיוכל לבא לידי היס"ב אפילו להפשיר אסור שמא יניחנו עד שיהי' היס"ב כמ"ש סימן שי"ח סי"ד והכי הל"ל שמא יניחנו עד שתהי' היד ס"ב. א"ו הטעם משום רחיצ' וא"כ מה שכ' מפני שמפשיר כו' ועי"ז הוי כרוחץ וכ"מ ברא"ש דעל ברייתא דקתני ולא יתחמם נגד המדור' מפני שמפשי' מים שעליו כ' הרא"ש לכן צריך אדם ליזהר אחר שנטל ידיו שלא יתחמם כו' משמע ג"כ דהטעם משום מפשיר מים ובז' ליכא איסור בישול אע"כ הטעם משום רחיצ':
וכ"נ מ"ד בי"ט כו' ואפ"ה אסור לרחוץ בהם והיינו כל גופו אבל לרחיצת פניו ידיו ורגליו מותר אפי' להחם המים מכל מקום מוכח דאפי' הוחם המים בהיתר מכל מקום אסור לרחוץ בהן כל גופו. אף על גב דבמים שהוחם מערב יום טוב מותר לרחוץ כל גופו אפ"ה אם הוחמו ביום טוב אפילו הוחמו בהיתר אסור לרחוץ בהן כל גופו:
ומיניה דבשבת דפניו יו"ר ג"כ מותר לרחוץ בחמין שהוחמו מע"ש מ"מ בהוחמו בשבת אפי' הוחמו בהיתר לרחוץ בהם פניו יו"ר דרחיצת כ"ג בי"ט ורחיצת פניו ידיו ורגליו בשבת שוין הם: