מחצית השקל על אורח חיים שכו:ג

(ס"ק ג) או כו' כתב מ"ב כו' ואפשר משום שא"י ליזהר ברחיצ' כו' וז"ל תשו' מ"ב אפשר שאין כל אשה יודעת לחלק בין חמין שהוחמו מע"ש וי"ט או שהוחמו בשבת וי"ט (ומ"ש הוחמו בשבת וראי ר"ל בהיתר דהיינו להפשיר אלא ס"ל כמ"ש מ"א בס"ק ו' דהוחמו בשבת אפי' פניו ידיו ורגליו אסור ובי"ט ד"ל הוחמו לי"ט כ' בתחלת התשו' ניהו דקי"ל כב"ה דמותר להחם חמין בי"ט לרחוץ פניו ידיו ורגליו. אבל שאר אברים אסור דבעינן בי"ט דבר השו' לכל נפש ושאר אברים אינן שוה לכל נפש ואסור לרחוץ שאר אברים בחמין שהוחמו בי"ט) גם אינ' יודעת להזהר מדין איסור סחיט' ובמקום שאין מנהג כו' עכ"ל. ועסי' ש"א סמ"ח:

דכתב בש"ע דל"ח שמא יבא לסחוט ומ"א כ' שם ס"ק נ"ח וטוב להסתפג בדבר שאינו מקפיד עליו אולם הש"ך בי"ד סי' קצ"ט ס"ק י"ב כ' ע"ד מ"ב הנ"ל דטעם מ"ב היא קלוש וראי' דהמנהג דבי"ט לובשת לבנים אבל לא בשבת ולטעם תשו' מ"ב אין לחלק בין שבת לי"ט אע"כ לא חשו לטעם של מ"ב. אלא מה"ט אין לובשין לבנים בשבת לפי שאז היו צריכים לטבול במ"ש והיו מרחקים החפיפ' מן הטבילה. ובמקום דאפשר אין להרחיקם זה מזה ע"ש: