מחצית השקל על אורח חיים שכה:יט

(ס"ק יט) והוא שתהא מוקפת כ' הרב"י ונ"מ כו' ר"ל אהא דכתב בש"ע והא דשרי כו' בתוך ד"א או תוך העיר המוקפת כו' דנחשבת כל העיר כד"א והם דברי הרא"ש:

דבלא עירוב בלא"ה אסור ר"ל אפי' לא באו מח"ל אין לטלטל יותר מד"א. וצ"ע כו' ר"ל דאין תי' הרב"י מספיק כו' דהא אפי' של יחיד כו' דהיינו קרפוף שלא הוקף לדיר' והוא יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו אלא תוך ד"א (ובפחות מב"ס עיין לקמן החילוק בין כלים ששבתו בבית) וסתם עיירות עכ"פ הם גדולים יותר מב"ס דהוא שיעור קטן מאוד וא"כ כיון דאפי' הוא של יחיד אסור לטלטל א"כ מאי מהני העירוב דטעם העירוב כאלו כל הבעלי בתים דרים בבית אחד ונדונים כלם כאיש אחד וכאלו כל העיר ליחיד הא אפי' באמת שייך דוקא ליחיד אסור גם הוא לטלטל כ"א תוך ד"א:

ובאמת אין זה קושיא. ר"ל קושית הרב"י בלא"ה ניחא:

על האדם כו' או בהמ' ר"ל דהאדם והבהמ' הם רשאים להלך כל העיר אפי' לא עירבו רק לטלטל אסור אבל השתא דאותו אדם או בהמ' הם חוץ לתחומן אסורים לילך יותר מד' אמות או בעיר המוקפת חומ' נחשבת כד"א:

או פירות בי"ט ר"ל דבי"ט אין עירוב והוצאה וא"כ אפי' לא ערבו מותרים לטלטל אבל תחומין דנוהג גם בי"ט ולכן אם הובא ח"ל אין לטלטל כ"א תוך ד"א:

ובשבת נמי כו' אם הוליכן א' ג' אמות כו' ר"ל דאי משום דלא עירבו לחוד ניהו דאסור לטלטל כ"א תוך ד' אמות מ"מ אם הוליכן ג' אמות רשאי השני להוליכן ממקום שהניחם הראשון דהיינו סוף הג"א עוד ד"א פחות משהו אבל השתא דאין להם כ"א ד"א משום דהובאו ח"ל אם הוליכן א' ג"א אין השני רשאי להוליכן מסוף הג"א כ"א אמה כיון דאותן הדברים בעצמן אין להם יותר מד"א כיון שהן חוץ לתחומן:

ועיין ס"ס שמ"ט. ר"ל דאין לומר הנ"מ דמשום שלא עירבו היה מותר להוליכן כמה אמות דהיינו בכל פחות מד"א יעמוד לפוש משא"כ כיון שבאו מח"ל אסור לטלטלו כ"א ד"א עז"כ דז"א דמשום שלא ערבו ג"כ אסור להוליכן פחות מד"א אפי' בכרמלית כמבואר ס"ס שמ"ט. אבל כה"ג שכתב מ"א דאם הוליכו א' פחות מד"א רשאי גם השני להוליכו פחות מד"א ממקום שהניחו הראשון זה מותר כמ"ש שם סי' שמ"ט ס"ג: