מחצית השקל על אורח חיים שכב:ט

(ס"ק ט) שאין מקפידים כו' דוק' כשנותן להם משלו דלא כמשמעות הש"ע ועיין בי"ד סי' ק"ס דמזה נובע מחלוקת דעה א' עם דעה ב'. ומזה מוכח דבעינן דוקא שנותן להם משלו דאמרינן שם בש"ס דאפי' מנה גדולה נגד מנה קטנה מותר אם נותן לו משלו כיון דהכל שלו אין בו משום איסור גזל קובי' או שיבאו לידי מדה. ואייתי ראיה מדאמר ר"י אמר רב מלוה אדם את בניו וב"ב ברבית כדי להטעימן טעם רבית ויראו כמה קשה ויפרשו ממנו אלמא כיון דהכל משלו ליכא ביה משום רבית. ה"ה הכא ליכא איסורה וכיון דבי"ד סי' ק"ס לא קי"ל כהאי דר"י א"ר דאע"ג דהכל משלו מ"מ אסור להלותן ברבית דאדרבא עי"ז אתי למסרך להלות ברבית כיון דהם רגילים בו וא"כ ה"ה הכא יש לאסור משום דלמא אתי למסרך והוא דעה א'. ודעה ב' ס"ל דוקא ברבית אי אתי למסרך יעשה איסור תורה גזרו. משא"כ הכא דאפי' אי אתי למיסרך לית ביה כ"א אסור' דרבנן לא חיישינן. מ"מ מוכח דבעינן שיהיה הכל משלו:

ובשבת בכ"ע אסור ר"ל אפי' לא היה אפשר לעשות מאתמול:

דהא איכא לחם הפנים. דלא תימא הא דיוקא דמ"א דבשבת אסור מדקתני מטילים חלשים על הקדשים בי"ט משמע דוקא י"ט אבל בשבת אסור ותימא דאין זה דיוק דמה"ט נקט י"ט דבשבת לא היה להם דבר לחלק בגורל דהא כל קרבנות שבת היו עולות שהן כלו כליל. ולזה כתב דהא היה לחם הפנים שנטלו בשבת מן השלחן וסדרו אחרים והראשון היה נחלק בין הכהנים ולא היה אפשר להטיל גורל מע"ש דהא לא סלקו את לחם הפנים מן השלחן עד יום השבת ושפיר הוי מצי למיתני מטילים חלשים על הקדשים בשבת אלמא דבשבת אסור אפי' לא היה אפשר מע"ש:

מיהו כו' בכל ענין שרי אפי' ה"מ למעבד מאתמול. עיין בתו"י שם שכ' לפרש"י דשל חול ר"ל של אתמול:

הטעם דלא הותר הגורל כ"א כי היכי דלא ליתי לאנצויי ולכן היכי דהיה אפשר לעשות מאתמול לא הותר אפי' במקום דאתי לאנצויי כ"מ בגמ' דאמרי' אהא אבל לא של חול פשיט' ומשני ס"ד כיון דכתיב ועמך כמריבי כהן וכי היכי דלא ליתי לאנצויי יהיה מותר קמ"ל. הרי מבואר דאפי' היכי דא"ל דאתי לאנצויי אפ"ה אסור של חול:

דהא הרבה פוסקים. נקט הרבה פוסקים משום דהרז"ה חולק וסבירא ליה דביוה"כ לא היה שם פייס דהא כל עבודת יה"כ אין כשרים אלא בכה"ג אבל הרמב"ן חולק דגם ביה"כ היו ארבע פייסות וכמו שמנאן תי"ט במ' יומא:

מי שוחט מי זורק. ל' המשנה נקט אבל ביוה"כ לא הפיסו על השחיטה וזריקה לכ"ע דעבודות אלו ודאי אין כשרים אלא בכה"ג אלא אעפ"כ היו שם ד' פייסות לדברים אחרים כנ"ל ומשנה דנקטה מי שוחט כו' הוא בשאר ימות השנה וע"ש בתי"ט: