מחצית השקל על אורח חיים שיט:יב

(ס"ק יב) ולהרמב"ם כו' וצ"ע דבעכורי' אף לסבר' א' אסור ור"ל אם כן מה זה שכתב הרב ב"י ולהרמב"ם ואפילו בסודרים כולי אבל לא בעכורים משמע דגם בזה מחמיר הרמב"ם יותר מדעה א' וזה לכאורה ליתא:

וצריך לו' דלדעה א' כו' וכמ"ש הרב"י בשם הר"ן כולי דתנן דף קל"ט ע"ב מסננים את היין בסודרין ובכפיפה מצרית והקשה הר"ן מדקתני בסודרין משמע אבל במשמרת אסור ועל כרחך צריך לומר דמיירי שיש בו שמרים ואי אפשר לשתות בלי סינון הלא כהאי גוונא אפי' בסודרין אסור דהוי בורר גמור אלא על כרחך דמיירי בצלול אם כן מאי אריא סודרין אפילו במשמרת נמי מותר וכדאמר זעירי שם נותן אדם יין צלול ומים צלולים לתוך המשמרת בשבת ותירץ דמתני' מיירי שהוא עכור קצת ואפשר לשתותו מ"מ כיון שרוב בני אדם אין שותין אותו בלי סינון לכן במשמרת אסור אלא בסודרין דאיכא שינוי וזעירי מיירי בצלול שרוב בני אדם שותין אותו בלי סינון ולכן מותר אפילו במשמרת וכתב הרב"י שגם דעת רש"י כן הוא לכן פירש"י על המשנה דקתני מסננים את היין בסודרין מפני הקומחין כו' ע"ש. (ומזה תבין מ"ש לעיל בסק"י דמצויין בטעות להתיר מפני הקמחין אפילו במשמרת בשם רש"י) אבל דעת הרמב"ם דמשמרת אפי' צלולים אסור ומאי דאמר זעירי נותן אדם יין צלול כו' לתוך המשמרת ר"ל לתוך סודרין וקרי ליה משמרת כיון דדעתו לשמרו ולסננו בתוכו כ"כ הרב"י הרי דסבירא ליה בסודרין בעיא צלולים ממש אבל עכורים קצת אסור דכן משמע לשון זעירי וגם מה"ת לחלק בין עכורים קצת לעכורים לגמרי. כיון דהר"ן לא כתב לחלק בהכי כ"א מהכרח קושייתו ממתניתין וזעירי דקשיין אהדדי ולהרמב"ם לק"מ: