מחצית השקל על אורח חיים שיח:לו

(ס"ק לו) מרובים. ולא אמרי' דמצרף כו' ולאו פ"ר וז"ל הרב"י בשם הר"ן הכא לאו פ"ר הוא לפי שמצטרפים הכלי מחממים אותו תחלה ביותר והכא אפשר שלא הגיע לצירוף מפני שהמים שבתוכו מונעים אותו מלהתחמם כ"כ עכ"ל. וכתב המ"מ כו' מדלא כ' מ"א והמ"מ כתב משמע דלא קאי אדלעיל ליתן טעם למה אינו אוסר כאן משום פ"ר אלא הוא ענין ודין בפ"ע והדין עם מ"א דבפ' כ"ב כתב הרמב"ם דין מיחם דהכא וכתב המ"מ ואין כאן משום צירוף כמו שהזכרתי פרק י"ב עכ"ל ובפ' י"ב דין א' הביא המ"מ דין מיחם וכתב דאינו אסור משום פ"ר שאפשר שלא הגיע לצירוף ואינו בהכרח גמור שיצרף עכ"ל והיינו כרברי הר"ן דלעיל ובדין ב' כתב הרמב"ם המכבה גחלת של מתכת אם אינו מכוין לצרף פטור וכ' המ"מ וז"ל הטעם נרא' שכל שאינו מתכוין אינו ראוי לומר פ"ר כו' דומה לקטימת קיסם (ר"ל שכ' רמב"ם פי"א דין ז' הנוטל קיסם כו' וקוטמו לחצוץ בו שיניו כו' חייב עכ"ל משום שעשה כלי משמע שאם לא הי' כוונתו לחצוץ שיניו אינו חייב) כו' ואפי' לר' יודא דמחייב בדבר שא"מ עכ"ל וכמו שהעתיק מ"א כל לשונו והקשה לח"מ בפי"ב ל"ל ליתן טעם בדין א' גבי מיחם שאינו פ"ר שאפשר שלא הגיע לצירוף ולא סגי ליה בטעם שנתן בדין ב' גבי גחלת של מתכת שכל שאינו מתכוין כו' ועוד דלפי דבריו דכה"ג שכ' בדין גחלת כיון שאינו מכוין לעשות כלי אפי' לר"י שרי א"כ מאי פריך הש"ס בשבת דף מ"א ע"ב על האי דינא דמיחם והלא מצרף ומשני הא מני ר"ש דס"ל דבר שא"מ מותר והלא לפ"ד המ"מ כה"ג אפי' לר"י שרי ועוד הוסיף להקשות קושית אחרות ולכן אסיק דוקא גחלת של מתכת דמצד עצמו אינו כלי דהלא הוא רק חתיכו' ברזל בעלמא אלא כשמכוין לצרפו והצירוף היא מלאכת האומנין לוטשי ברזל כדי לחזקו וע"י מחשבתו וכוונתו עושהו כלי וחייב משום מצרף אבל כשאינו מתכוין לצרפו אינו כלי כלל וה"ה חתיכת ברזל בעלמא ואין בו משום צירוף כלי דהא אינו כלי ושרי אפי' לר"י וכן קטימת קיסם אם א"מ לחצוץ בו שיניו אין עליו שם כלי אלא קיסם בעלמא וחתיכה עץ אבל מיחם שהוא כלי מצד עצמו בלי כוונתו אפי' אינו מכוין לצרף מ"מ לר"י חייב וכן לר"ש אם הוא פ"ר ובזה א"ש דברי הש"ס דאמר האי דמיחם אתיא כר"ש וגם המ"מ הוצרך לומר גבי מיחם דאפשר לא הגיע לצירוף עכת"ד לח"מ. ולפ"ז ע"כ צ"ל מ"ש המ"מ פרק כ"ב על דין מיחם ואין כאן משום צירוף כמו שהזכרתי פ' י"ב ר"ל מ"ש פ' י"ב דין א' שאפש' שלא הגיע לצירוף אבל א"א לומר דהמ"מ רמז למ"ש פ' י"ב דין ב' גבי גחלת של מתכת דהא האי טעמא ע"כ לא שייך גבי מיחם כנ"ל בשם לח"מ א"כ א"ש מ"ש מ"א וכ' המ"מ כי הוא דין מחודש בפ"ע ולא קאי ליתן טעם על מיחם כנ"ל אבל מלשון הרב"י בספרו הארוך וכ"מ מהב"ח דגם גבי מיחם י"ל הטעם שכתב המ"מ גבי גחלת דבריהם צ"ב. ועס"ס של"ד סי' תק"י סעיף ג' כצ"ל. וגם עיין מ"ש סי' של"ז סק"ה: