מחצית השקל על אורח חיים שיח:כב

(ס"ק כ"ב) בבצק אבל בדבר המתמרח אסור כמ"ש סי' שי"ד דכתב שם אסור ליתן שמן עב או שעוה בנקב החביות לסותמה מפני שהוא ממרח ולכן כ' מ"א דהא דהתיר כאן בבצק משום דבבצק ליכא משום מירוח דאינו מתמרח וכן הבין בספר ת"ש ולכן כתב ע"ד מ"א וז"ל ולית' דודאי בכ"ד המתמרח שייך מירוח וראיה מהא דקי"ל הממרח רטיה חייב ולא חלקו מאיזה דבר היא נעשית עכ"ל ס' ת"ש ולענ"ד מודה מ"א דאם מירח בצק דחייב משום ממרח אלא דהמ"א כ' בסי' תקי"ד ס"ק ה' לחלוק על כה"ג דמשמע מדבריו דאם מדביק שעוה חייב משום ממרח ומה"ט אוסר ליגע בשעוה גזירה שמא ימרח ומ"א חולק כיון דממרח הוא תולדה דממחק א"כ ל"מ ממרח אלא כשמשפשף אבל כשמדביק ואינו משפשף אינו חייב משום ממרח אלא דמ"מ אסור לדבק שמא ימרח דהיינו שמא ישפשף וא"כ ליגע מותר ול"ג ע"ש וכיון דכאן וכן בסי' שי"ד אינו משפשף אלא מדביק ואין בו איסור תורה אלא דגזרינן שמא ישפשף דאיכא איסור תורה בזה ס"ל למ"א לחלק בין שעוה ובין בצק דוקא שעוה שדרכו למרח דהיינו לשפשף אפי' ליתן שעוה בפי חביות ולדבקו בפי חביות אסור שמא ישפשף אבל בצק כיון דאין דרכו לשפשף ואינו דבר שדרכו להתמרח מותר להדביק ולא גזרי' שמא ישפשף אבל אם שפשף בצק מודה מ"א דחייב ובט"ז חילק דוקא בסי' שי"ד דקפיד שלא יזוב המשקה חיישי' שידבק היטב אבל הכא שאין כוונתו כ"א שלא יתקרר ל"ח שידבק כ"כ הרבה משמע קצת מדבריו דס"ל כדעת כה"ג הנ"ל דאם מדביק היטב יש איסור תורה: