מחצית השקל על אורח חיים שיח:טז

(ס"ק טז) כ"ד קשה וה"ה דבר מלוח כו' לכאורה צ"ב מאי הוסיף מ"א הא המחבר כ"כ להדיא חוץ ממליח הישן והוא משנה מפורשת אלא צ"ל שמ"א בא לבאר ולהקל דמ"ש המחבר לאסור מליח ישן דינו כמו דבר קשה שאסר רמ"א דאינה אסור כ"א באינו ראוי לאכול כלל בלי שריה הוא הדין מלוח ישן שאוסר המחבר נמי דוקא באינו ראוי לאכול בלי שריה הוא דאסר ולמד מ"א כן מדברי הרב"י מ"ש על הפרדס שהביא הרב"י שי"מ מליח ישן וקוליס האספנין הם טרית' וכתב ספר הפרדס דז"א דמליח ישן ר"ל שאינו נאכל אם לא ידיחנו בחמין ולכן הדחתן הוי גמר מלאכתן אבל טריתא כיון שהספנים אוכלים אותו חי מחמת מלחו א"כ אין הדחתן גמר מלאכתן כיון שאפשר לאכלו בלי הדחה ולכן מותר לרחוץ הטריתא במים קרים בשבת מידי דהוי ארחיצת כוסות וקערות ע"כ דברי הפרדס. וכתב ע"ז הרב"י ודבריו מגומגמים דא"כ אפי' במים חמין מותר להדיח הטריתא ולמה לא הותר אלא במים קרים עכ"ל הרב"י וס"ל למ"א דלדינא פוסק הרב"י כקושייתו על הפרדס דאפי' בחמין מותר לרחוץ הטריתא ומ"ש הפרדס מים קרים הוא שלא בדקדוק כמ"ש הב"י דדבריו מגומגמים וא"כ ע"כ צ"ל מה דאסר מליח ישן ר"ל היכי שא"א לאכלו כלל בלי הדחה וכ"ה בס' ת"ש ולפ"ז מותר להדיח הערינ"ג אפי' במים חמין כיון דאפשר לאכלו בלי הדחה אבל הט"ז בס"ק ה' לא כתב להתיר הערינג אלא רחיצה במים קרים משמע דבחמים אסור ע"כ ס"ל ניהו דהרב"י הקשה על הפרדס דה"ל להתיר אפי' בחמין מ"מ לדינא נקטינן כמ"ש הפרדס דוקא מים קרים ולא חמין: