מחצית השקל על אורח חיים שטו:ג

(ס"ק ג) אסור כו' דמחיצה של מהר"ם ר"ל שהמרדכי כתב בשמו לפי שהיה דרכו לפעמים להשתין בלילה לכן הי' עושה מחיצה מע"ש גבוה עשרה וכורכה למעלה ושייר בה טפח ובליל שבת היה פושטה:

וצ"ע דמשמע בפ"ב דביצה דכ"ב ע"א בעי מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר בי"ט כדי לשמש מטתו א"ל אפשר בבית אחר אין לו בית אחר מהו א"ל אפשר לעשות מחיצה אין לו לעשות מחיצה אפשר לכפות עליו כלי אין לו כלי מהו א"ל אסור ע"כ דברי הש"ס הרי דאם היה אפשר לעשות מחיצה היה מתיר לעשות מחיצה לצורך תשמיש ע"כ צ"ל דלא מיקרי מחיצה המתרת כ"א לצניעות וה"ה כדי להשתין ולעשות צרכיו שרי לעשות מחיצה לפני ספרים. ועכ"פ יש ט"ס בדבריו היינו לפי גרסתו שה"ל בד"מ אך בד"מ שלפני סיים וז"ל ואפשר דגמרא לא קאמר דאפשר לעשות מחיצה אלא כדרך שעש' מהר"ם עכ"ל וא"כ א"ש אבל לפי הגרסא שהיה לפני מ"א דברי ד"מ אין מובנים ומ"א מדעת עצמו לא ניחא ליה לתרץ כמו שהוא לפנינו בד"מ דבגמ' ר"ל מחיצה כעין שעשה מהר"ם דאין לשון הש"ס מורה כן דמה שאמר רבה אפשר לעשות מחיצה דהיינו מע"ש ולשייר טפח וגם מייתי מ"א אח"ז ראיה דרב' מ"ש א"ל מחיצ' ר"ל בי"ט וא"כ נתחזקה קו' הד"מ:

וכ"מ מל' רש"י כו' דמיירי בי"ט דאי בחול כו' מקשי' מאי ראיה מייתי מ"א מדברי רש"י דמיירי בי"ט וא"כ ע"כ צ"ל דלא מיקרי מחיצה המתרת דילמא לעולם הוי מ"ה ואפ"ה מותר לרש"י אפי' בי"ט דרש"י אזיל לשטתי' דס"ל דאין איסור אהל כ"א בגג ולא במחיצות ובאמת לק"מ דהא על רש"י גופיה א"ל מי דחקו להוציא לשון מחיצה מפשטא דר"ל מחיצה גמורה ובאמת ר"ל מעי"ט וע"כ צ"ל מדסתם רבה א"ל מחיצה משמע דר"ל היום בי"ט וגם דומיא מ"ש אח"ז אפשר לכפות עליו כלי דר"ל פי' בי"ט וא"כ ה"ה מ"ש א"ל מחיצה ר"ל בי"ט ע"כ ע"י סדין וא"כ כיון דרש"י יש לו הכרע דמ"ש א"ל מחיצה ר"ל בי"ט והתוס' לא מצינו להדיא שחולקים בזה ע"כ גם הם מפרשים א"ל מחיצה בי"ט דומיא דכפיית כלי והא התוס' אוסרים מחיצ' המחרת וע"כ צ"ל דהתוס' ס"ל דזה ל"מ מחיצה המתרת וכ"כ בס' ת"ש:

והנה נ"ל כו' ר"ל כיון דעתה נתחזק' קושית הד"מ הנ"ל וצריך יישוב לכן כ' דעתו ליישב משמע אע"פ שהיו מגולים כו' דאי היה מכוסים למה דקדק וכ' שהי' גבוה י' דהכיסוי צריך להיות לפי גובה הספרים ול"ל שהמעשה כך היה הלא כ' עשה בכל לילה מחיצה גבוה וכי הזדמן שבכל לילה היו הספרים גבוהים י' וגם לאיזה ענין הודיענו זה המרדכי ה"ל לכתוב סתם שהיה עושה מחיצות ולא ה"ל להזכיר כלל כמה היה גבוה:

וכמ"ש סי' ע"ט סעיף ד' היינו לדעת הרא"ש שם דלא כרשב"א ע"ש:

מ"ד אכיסוי בעלמא ולפני הספרים בעי' עוד כסוי אחר שיהי' הספרים כלי תוך כלי כדלעיל סי' ר"מ סעיף ו':

ולכן מותר לעשותו בשבת ר"ל אפי' גבוה י' דהוי מחיצה מ"מ שרי דעכשיו הוי מחיצה שאינה מתרת דהא אפי' לא הוי מחיצ' הי' מותר דהרי הן מכוסי' דלא כס' א"ר:

עסי' ר"מ סי"א ר"ל כיון שהאור נראה למעלה היאך רשאי לשמש מ"מ מהני דבלי מחיצה אפי' האפלת טלית ל"מ וע"י המחיצה אלא שהאור נראה למעלה מהני האפלת טלית כמ"ש שם סי' ר"מ וע' באה"ע כו' שכ' וז"ל אסור לשמש מטתו לאור הנר כו' הרי שהיתה שבת ולא ה"ל בית אחר כו' לא ישמש כלל ותיקשי לך הא אפשר להתיר ע"י מחיצה או כיסוי:

וכ' המ"מ שם ליישב זה אין מפורש כן להדיא בדברי מ"מ אלא שנראה כן ובלח"מ שם הוסיף דמיירי גם שאין לו כלי לכפות עליה:

ופשוט דאם היתה מחיצה בולטת מן הצד לפני הספרים רוחב טפח. ר"ל מלמטה למעלה גבוה המחיצה יו"ד אלא שברחבו אינו אלא טפח אבל אין גבוה רק טפח ודאי דאסור לעשות בשבת דאין זה תוס' מחיצה אלא מחיצה ממש: