מחצית השקל על אורח חיים שטו:כא

(ס"ק כא) משום כו' ע"ג כירה כו' כי כירה שלהם היה מקום חלל כדי ליתן לתוכן קדר' והיתה קצרה מלמט' ורחבה למעלה והית' קדרה עומדת על שפת הכיר' ולמטה היו מסיקים הכירה א"כ כשנותן הקדר' ע"ג הכירה עושה אהל וע"ל סי' רנ"ג ס"ק כ"ב:

הואיל והכובא רחבה הרב' והקשה ט"ז א"כ נתת דבריך לשיעורים עד כמה מקרי רחבים הרב' ובס' א"ר תירץ דבזמן הש"ס היה להם שיעור ידוע לכל הכובות והיו רחבן שוה וכלם רחבים הרבה ובספר ת"ש דחה דמ"מ תקשי על הפוסקים שהעתיקו האי דינא דהא לדידן אין שיעור ידוע לכן תירץ הט"ז דוקא בכיר' וכדומה שעשוי ליתן בתוכו דבר יבש ואפשר להשתמש במחיצות בלי גג ול"ל שמא יפול דבר לתוכו דהא אפשר לנער כיון דהוא יבש ולכן הוי כנעשו המחיצות מע"ש ולכן מותר עשיית הגג בשבת מה שאין כן כובא וכדומה שנעשו ליתן בתוכו דבר לח דהמחיצות שנעשו מערב שבת אין עליהם שם מחיצה דהא א"א להשתמש בתוכן עד שיהיו להם גג דיש לחוש שמא יפול תוך דברים הלחים דבר מה ויופסדו לכן כשעושה הגג בשבת הוי כאלו עשה המחיצות גם בשבת ולכן הותר בשקאטלי"ן הרחבים וכן תיבה רחב' שאסר מ"א בס"ק ו' כיון שנעשים ליתן בתוכו דבר יבש אלא שכ' גם להתוס' והר"ן דאין מחלקים בין יבש ללח מ"מ בשקאטלי"ן וכן תיב' מותר כיון שהוא עשוי לכך (וגם בזה מיושב האי דקדיר' ע"ג כירה דלא כהר"ן ע"ש):

כ' הרמב"ם. פ' י' דין י"ב כצ"ל:

ובשורה התחתונ' כו' הוא ופי' יו"ד דין ח"י:

ובגמ' דף ק"ב ע"ב אמרינן אבן התחתון בעי צדודי ועפרא. וז"ל רש"י יסוד החומה תחתי' שמיישבים האבנים על הארץ בלי טיט בצדודי לעפר כל עצמו אינו אלא לצדד את האבן שתשב בשוה ולא תטה לכאן ולכאן ויהי' עפר סביב לה לסמכ' כו' עכ"ל:

והבונה ע"ג כלים הוא שם בדין י"ב:

דמה שנתנו במשכן כו' הם דברי הירושלמי הביאו מ"מ שם. וע' בחידושי רשב"א הביא הירושלמי באורך:

מה שהוצרכו לומר דאדנים ה"ה כקרקע משום דכל המלאכות ממשכן גמרי' כדאי' בשבת: