עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמחצית השקל על אורח חיים

מחצית השקל על אורח חיים שטו:יא

Machatzit HaShekel on Orach Chayim 315:11 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

(ס"ק יא) עשיית אהל כו' דע דבר"פ תולין דף קל"ז ע"ב רא"א תולין את המשמרת בי"ט כו' וחכ"א אין תולין ובשבת לכ"ע אין תולין דעביד אוהל עראי ואיבעי' להו תלה מאי א"ר יוסף חייב חטאת א"ל אביי אלא מעת' תלה כד ביתד ה"כ דמחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעש' כדרך שהוא עושה בחול ופרש"י מדרבנן קאסרי ליה רבנן דמתני' לא שבקי' לי' למתלי למיעבד עובדא דחול עכ"ל וכ' התוס וז"ל אע"ג דכד ביתד אפי' איסור דרבנן ליכא במילי דרבנן שייך שפיר לחלק אבל אי משמרת מדאורייתא אסור אין שייך לחלק עכ"ל התו' נראה מדבריהם דגם למסקנת אביי איסור תליית משמרת משום אהל עראי הוא ולכן קשיא להו גם למסקנ' מכד ביתד אבל הרמב"ם בחבורו פ' ך"א דין י"ז כ' וז"ל וכן אסור לתלות המשמר' כדרך שהוא עוש' בחול שמא יבא לשמור עכ"ל ובאגרת תשובתו הוסיף לבאר הדבר ששאלוהו אם מותר לתלות הכד ביתד והשיב כיון דאין הטעם במשמרת אלא שמא יבא לשמור וזה לא שייך בכד ביתד ולא אסרו חכמים עובדא דחול בשבת כ"א במקום שיש לחוש שיעש' מלאכה דאורייתא ובכד א"א לבא ע"י התליה לאיסור תורה הרי במה שנתן טעם לאיסור עובדא דחול שמא יבא לשמור ולא כפירוש התו' דהאיסור משום אהל נתיישב קושית תוס' הנ"ל ולא הביא מ"א תשוב' הרמב"ם אע"ג שגם בחבורו כ' טעם איסור עובדא דחול משום שלא יבא לשמר אלא שבתשובה כתב להדיא שלפי טעם זה מותר לתלות כד ביתד אלא מה שמסיים מ"א כנ"ל פירוש הרמב"ם ובכ"ה האריך בחנם לא ידעתי מה הלא גם בכ"ה מפרש כן דברי הרמב"ם והתשובו' ואולי נתכוין למ"ש בכ"ה על פי' הרמב"ם דשם בסוגיא פריך לר"א דמתיר לתלות המשמר' השתא לר"א להוסיף על אהל עראי אסור כדתנן פקק החלון ר"א אומר אם קשור כו' ואם לאו אין פוקקים בו והאיך מתיר כאן לעשות אהל עראי לכתחלה ומשני ע"ש ולשיטת הרמב"ם מאי קושיא הא לפי המסקנא אין בתליית המשמרת איסור אהל ע"ש וכוונת מ"א ליישב קושיא זו לרמב"ם דודאי איסור עשיית אהל עראי עם מחיצות הטעם דגזרינן אטו עשיית אהל קבוע ובתליית המשמרת דליכא עשיית מחיצות ל"ל אטו אהל קבע מ"מ אסור אהל כזה משום שמא יבא לשמר א"כ איסור עשיית אהל יש שני טעמים לפעמים הטעם שמא יעש' אהל קבע ולפעמים הטעם שמא יבא לשמר עכ"פ שם האיסור הוא עשיית אהל אלא שחלוקים בטעמים כנ"ל ונחזי אנן איזה גזיר' קרוב' יותר וראוי לאסור ע"כ גזרה שמא יבא לשמר דהא חכמים מתירים תוס' אהל עראי ואוסרים תליית משמר' וא"כ שפיר הקשה הש"ס השתא לר"א תוס' אהל עראי אסור וגזר ביה משום אהל קבע כ"ש שי"ל לאסור משמרת לעשות אהל מחשש שמא יבא לשמר שהוא גזר' יותר קרובה מאהל אבל לפ"ז קיצר מ"א יותר מדאי: