מחצית השקל על אורח חיים שיב:ח

(ס"ק ח) אפי' תחובה כיון שמכניסו תדיר כו' כמו המוציא בפיו כו' משמע דדבר התחוב כולו בגוף כו' וא"כ מותר לבלוע כו' ובס' ת"ש העתיק דברי המ"א וכו' וז"ל וכ' מ"א דדבר התחוב כולו בגוף ואין מכניסו כדי להחזיר ולהוציאו תדיר שרי ולפ"ז מותר כו' עכ"ל הבין דהתיר' דבליעת זהב ומרגליות כיון שאין מכניסו כדי להוציאו תדיר כ"א דרך מקרה ולענ"ד אין לשון מ"א משמע כן דהא במ"א לא כ' כי אם ומשמע דדבר התחוב כולו בגוף מותר אלא שהת"ש הוסיף וכ' ואין מכניסו כדי לחזור כו' א"כ לפי לשון המ"א עיקר ההיתר חסר ומ"ש דבר התחוב כולו בגוף כו' אין זה גורם ההיתר דהא גם הברזא תחובה כלה בגוף גם ברברי הטור גופיה קשה כיון שדעתו לחזור ולהוציאו אסור למה דבר זה יגרום איסור ויותר קשה ע"ד הר"מ שהביא הטור בעל דין זה וז"ל ואם תחוב כולו בגוף היה נראה דשרי לצאת בו דאינו דומה להא דתנן במתני' בפ' המצניע המוציא בפיו ובמרפיקו פטור וכל פטורי דשבת פטור אבל אסור דהתם כשפותח פיו ופושט מרפקו המשא נראה אבל הכא שבלוע כולו בגוף היה נראה דשרי אמנם אינו מתירו כיון שמכניסו תדיר כדי לחזור ולהוציאו אע"ג דלא דמיא ממש להני א"ל דפטור אבל אסור כהני כו' עכ"ל. משמע מלשון זה הואיל ומכניסו תדיר כדי לחזור ולהוציאו דומה קצת למוציא בפיו ובמרפקו ולכאורה למה יגרום דבר זה לדמותו לפיו ומרפקו שכתב לפני זה דהאיסור הוא הואיל ולפעמים נראה מה שאין כן בברזא לכן י"ל לענ"ד דהמ"א הבין כוונות הר"מ דבברזא אורחיה דמילתא שאינו מכניסו כולו בגוף ומניח דבר מועט בחוץ כי לפעמים דרכו להוציאו מן הגוף כשמרגיש שכבר פעל פעולתו ויפנה ואינו ממתין עד שיצא עם הרעי (ואעפ"כ כ' הר"מ תחלה שהברזא כולה תחובה בגוף כי אותה המעט שיוצא עגבות האדם מכסים אותה) ולכן צריך להניח שיצא קצת חוץ לגוף שיהי' לו מקום תפיסה להוציאו. ובזה א"ש כיון שמכניסו תדיר כדי לחזור ולהוציאו אף על גב דל"ד ממש להני כו' ר"ל דקצת דומה כיון דדרכו להוציאו ע"כ קצת מגול' אע"ג שמכוסה ע"י העגבות מ"מ אם ירחיקם העגבות זה מזה יהי' נרא' ודומה קצת לפיו ומרפיקו דנראה על ידי פתיחת פיו ופשיטת המרפק אבל אינו דמיון גמור דשם דרכו לפתוח פיו ולפשוט מרפקו משא"כ העגבות אין הדרך להרחיקן זה מזה אעפ"כ לא רצה להתיר ובזה א"ש מ"ש מ"א דאם באמת כלו לגמרי בלוע בגוף ולא יצא כלל מודה הר"מ דמותר: