מחצית השקל על אורח חיים שיב:ה

(ס"ק ה) מפני כו' וכ"ה בגמ' דף פ"ב ע"א. אין מקנחי' בקרומית של קנה ופירש"י מפני שנצוצות נתזין ממנו ונוקבים הכרכשתא:

משמע דשאר עשבים כו' דהא תני התם ה' דברים בקרומית של קנה אין שוחטין בה ואין מלין בה כו' ואין מקנחים בה ופירש"י בכולה הטעם משום כשדוחקים אותו קסמים נתזין ממנו ואיכא סכנה במילה שלא ינקוב הגיד בשחיטה שמא תנקב הסימנים וכן בקינוח כנ"ל ופריך והתניא בכל שוחטים כו' בין בקרומית של קנה אמר רב פפא בסימני דאגמא פירש"י עשב הגדל באגמי מים כשהוא יבש חד וחותך ואין קסמים נבדלים ממנו הרי אפי' קרומית של קנה יש שאין מחתכים וה"ה שאר עשבים ואיך אסר בש"ע לקנח בכל עשבים יבשים מפני שמחתכים:

והמ"מ כ' כו' דאהא דאמרי' דף פ"ב צרור ועשבים יקנח בעשבים ופריך והא אמרי' המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו התחתונות נושרות ומשני הא בלחין הא ביבשים ופרש"י יבשים דהאור שולט בהם אין מקנחים והא דאמר הכא צרור ועשבים יקנח בעשבים מיירי בלחים דאין האור שולט בהם ועז"כ המ"מ דאית דגרסי איפכא דבלחים אין מקנחים כו' ועז"כ מ"א דצ"ע דאיך א"ל דהא דאמרי' המקנח בדבר שהאור ש"ב מיירי בלחין ויבשים אין האור שולט בו כלפי לייא אדרבא הא בלחין אין האור שולט ועוד קשה להמ"מ מאי פריך בחולין ות"ל דהמקנח בדבר כו' מאי קושיא דילמא נקט הטעם משום ניצוצות לאסור אפי' ביבשים דאין סכנה משום תחתוניות בשלמא לפירש"י דיבשים איכא משום תחתוניות ולא בלחין ל"ל דנקט הטעם משום ניצוצות לאסור אפי' בלחין הא בלחין גם ניצוצות ליכא וגם ע"כ מיירי ביבשים דאל"כ אין חותכים ואין ראויה לשחיטה ומילה שהוזכרו בברייתא אבל להמ"מ קשה:

אבל בטור ח"מ כו' דאמרי' במס' ב"ק י' תנאים התנה יהושע עם ישראל וא' מהן נפנים מאחורי גדר של חברו וא"ר אחא ב"י לא נצרכה אלא ליטול הימנו צרור א"ר חסדא אפי' בשבת ודברי היש"ש הם לפי גרסתינו דקתני ליטול הימנו בוי"ו בסוף התיבה דהוא לשון זכר ע"כ קאי על הגדר אבל הטור שכ' ליטול ממנה בה"א בסוף התיבה שהוא ל"נ ע"כ קאי על השדה וצ"ל דהיה גורס כן גם בגמ':

כבר כתבוהו בהלכות שבת דמותר ליטול צרור לקנח בו:

בעובדא דמר זוטרא חסידא כצ"ל ר"ל משם משמע כהגירסא שלפנינו דקאי אגדר דא' מ"ז חסידא הוי שקיל בחול וא"ל לשמעיה זיל שרקיה ופרש"י טחוהו בטיט וחברוהו יפה עכ"ל וזה ל"ש כ"א בגדר: