מחצית השקל על אורח חיים שח:עא

(ס"ק עא) שלא כו' משמע דס"ל כו' אפי' בכרמלית אסור ר"ל דלא תימ' הטעם דאסור לגוררו משום דגזרינן גרירה אטו נושא אי נתיר הגרירה תנשאו להדיא ולפ"ז בכרמלית דאפי' נושאו ליכא רק איסור דרבנן הגרירה תהיה מותרת דהוי גזרה לגזרה דהא בעירובין דף צ"ט ע"א תנן ולא יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה (שמא ימשיך הכלי אצלו) ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר אביי היא היא דאסור לעמוד בכרמלית וישתה בר"ה רבא אמר הוא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזיר' וקי"ל כרבא וכן הוא לקמן סי' ש"ן וכ"ה הפלוגתא בשבת דף י"א וא"כ גם הגריר' תהיה מותרת בכרמלית לדידן דקי"ל כרבא אבל השתא דהגרירה גופה הוי כנושאו ואסורה מצד עצמו לא משום גזירה א"כ גם בכרמלית אסור:

עס"ס שמ"ח ר"ל לפי מ"ש מ"א שם ליישב קושית הרב"י דאע"ג דקי"ל כרבא מ"מ אין לדמות גזירות דרבנן ולפעמים גזרו גזירה לגזירה א"כ ה"ה הכא אפי' תימא דהגרירה אינה אסור' אלא משום גזירה מ"מ י"ל דגם בכרמלית אסור וכ"כ התוס' דף צ"ד שהקשו למאי דמסיק דבאדם אפי' לרבנן חי נושא את עצמו א"כ הא דאמרי' ר"פ נוטל אמר רבא המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס ואמרו דמה"ט לא מחייב גם משום תינוק משום דס"ל כר' נתן דחי נושא א"ע הא באדם אפי' רבנן מודו ותי' דתינוק דין בהמ' יש לו וע"ז הקשה האמרי' האשה מדדה את בנה ול"ח שמא תגביהנו דאפי' תגביהנו חי נושא את עצמו וליכא איסור תורה לכ"ע והא קטן דינו כבהמה ולרבנן לא אמרי' חי נא"ע והניח הדבר בקושי' משמע דס"ל לדינא כמ"ש תחלה דקטן דינו כבהמ'. אלא שהקשה מהאי דהאשה מדדה א"ב לפרש"י שהביא התוס' שכ' הטעם כנ"ל דאפי' אי תגביהנו ליכא איסור תורה דחי נא"ע והניח הדבר בקושיא לפרש"י אבל התוס' י"ל כמ"ש מ"א בשם המאור דמשום צערא דתינוק התירו. ובס' ת"ש כ' שנעלם מן מ"א הגהת מהרש"ל שסיימו התוס' ושמא האי דנוטל מיירי בתינוק בן יומו עכ"ל ור"ל דוקא תינוק כהאי הוי כבהמה וכ' בספ' ת"ש דבזה מיושב קושית ס' א"ר על התוס' ר"פ ר"א דמילה שהקשו למה התיר ר"א להביא האזמל דרך ר"ה אצל התינוק הו"ל להביא התינוק אל האזמל דליכא איסור תורה דחי נא"ע לכ"ע ולפ"ד התוס' דף צ"ד הנ"ל מאי קשיא דלמא ר"א כרבנן דר"נ ס"ל וקטן דינו כבהמה. ולהגהת מהרש"ל א"ש דדוקא קטן בן יומו דינו כבהמ' אלא שנדחק שם לחלק בין קטן בן יומו א' לקטן בן ח' ימים ע"ש ובחדושי רשב"א ר"פ ר"א דמילה דחה תירץ התוס' שם וכתב לתרץ קושית התוס' דמה"ט לא יביא התינוק אל האזמל דקטן דינו כבהמה ול"א חי נא"ע:

המוציא תינוק כו' חייב על הכיס אפי' במקום דאינו חייב על התינוק דאמרינן ביה חי נא"ע מ"מ חייב משום כיס ולא אמרינן דבטל הכיס לגבי תינוק דלא מבטל ליה והוא מימרא דרבא הנ"ל:

אבל גדול כו' פטור דעל הגדול פטור דחי נושא א"ע והמלבושים בטלים לגבי הגדול: