מחצית השקל על אורח חיים שח:סא

(ס"ק ס"א) לתוכן כו' ועיין שם שנדחק דהתירו סופן משום תחלתן דאי לא נתיר לו החזרה יהי' ירא לפנות עליו כי ירא כיון שאסור להחזיר' שמא יגנבו משם וגדול כבוד הבריות:

ונ"ל דלק"מ דכלי שרי כמש"ל ס"ה ועמ"ש ט"ז שם דאין לסמוך על האי דסעיף ה'. ובסי' שי"א ס"ק ה' הקשה ט"ז האי דסעיף ה' דמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ע"י ככר ותינוק כיון דעכ"פ שם כלי עליו ולא אמרו דלא הותר ע"י ככר ותינוק כ"א במת היינו בענין שהוא דומה למת שהוא מוקצה מחמת גופו כאבנים ודומיהן אבל מה שתורת כלי עליו אע"ג שמלאכתו לאיסור מותר ע"י כו"ת והקשה לפ"ז הא דכ' הרב"י בסי' רע"ט סעיף ד' לטלטל נר ע"י שנותנים עליו לחם בשבת אסור והיינו מה"ט דלא הותר ע"י כו"ת אלא במת והא נר תורת כלי עליה ואפ"ה לא הותר ע"י כו"ת ולכן דחה גם שם האי דסעיף ה' דהכא ומ"מ כדי ליישב פסקי הרב"י דלא יסתרו זא"ז כ' דצ"ל דוקא בסעיף ה' ניהו דהוה מלאכתו לאיסור מ"מ לצורך גופו ומקומו מותר לטלטלו ונשאר עדיין עליו שם כלי לכן הותר ע"י כו"ת משא"כ בסי' רע"ט במנורה שהודלקה בשבת כיון דאפי' לצורך גופו ומקומו אסור לטלטלה ובטל שם כלי מיניה והוי כמו אבן ודומה למת ולכן לא הותר ע"י כו"ת עכת"ד ולפ"ז מ"א בס"ק זה שהחזיק להלכה האי דסעיף ה' דהיכי דאיכא תורת כלי עליו מותר ע"י כו"ת וע"כ צ"ל לישב האי דסי' רע"ט כמ"ש הט"ז כנ"ל כיון דאפי' לצורך גופו ומקומו אסור לטלטל בטל תורת כלי ממנו ולפ"ז השיג בספר ת"ש ע"ד מ"א הנ"ל כיון דגרף של רעי הוי כמוקצה מחמת גופו ודמי למנורה ל"מ כו"ת ולענ"ד אינו דומה למנורה דאסורה לטלטל בין לצורך גופו בין לצורך מקומו לכן בטל תורת כלי ממנו אבל בגרף הא לצורך גופו מותר לטלטלו דהיינו לפנות עליו אפי' הוא מלא יוכל להוציא הרעי ולפנות עליו א"כ לא בטל תורת כלי ממנו ולכן הותר ע"י כו"ת: