מחצית השקל על אורח חיים שח:לז

ס"ק לז קוץ כו' ודוקא קוץ שאינה נראה ר"ל קוץ קטן אבל קוץ גדול ונראה ואפשר להזהר שלא יוזק לא הותר הטלטול ואייתי ראיה מדברי בה"ג ממ"ש גבי גחלת דאמרינן בשבת דף מ"ב ע"א דשמואל ס"ל במלאכה שאצ"ל חייב כר"י מדאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת המונח בר"ה שלא יזיקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ ואי כר"ש ס"ל אפי' של עץ יהיה מותר דהא כיבוי הוי מלאכה שאצ"ל אמר רבינ' הלכך קוץ המונח בר"ה מוליכה פחות פחות מד"א שלא יזיקו בה רבים ובכרמלית אפי' טובא ופירש"י דוקא גחלת של מתכת מותר דאין בו כיבוי גמור רק איסור דרבנן ולכן הותר משום היזק רבים אבל של עץ דאיכא כיבוי גמור ואיכא איסור תורה לא הותרה אבל בה"ג ס"ל דאפי' בשל מתכת איכא איסור תורה בכבי' דהוי מצרף כמ"ש הר"ן ואפ"ה הותר משום היזק רבים והא דאסור בשל עץ משום דנראה לעינים ואפשר להזהר וא"כ בקוץ גדול הנראה ג"כ אסור וה"ה באבן גדול הנראה לא הותר:

שפוד של עץ כו' ר"ל אם לקח ביו"ט חתיכה של עץ שאינה מיוחד לשפוד וצלה בו בשר ואחר הצלי כיון שאינו כלי והוא מאוס אסור לטלטלו ומ"מ כדי שלא יזיקו בו רבים הותר לטלטלו ולהניחו בקרן זויות והא סתם שפוד שצולין בו הוא גדול ונראה ואעפ"כ הותר משום היזק רבים א"כ למה לא התיר בקוץ גדול להוליכ' בכרמלית או בר"ה פחות פחות מד"א כיון דליכא רק איסור דרבנן ה"ל להתיר משום היזק רבים כמו שהותר איסור טלטול שהוא דרבנן דאפי' של עץ שרי והיינו לדידן דקי"ל כר"ש במלאכה שאצ"ל ואפי' של עץ ליכא רק איסור דרבנן בכבייתו וה"ה עץ גדול דמותר הטלטול בכרמלית או בר"ה פחות פחות מד"א אע"ג שנראה ראוי להתיר איסור דרבנן ואין זה קושי' לבה"ג וריב"ש דהם לשיטתייהו שפיר כתבו אלא דמ"א ר"ל דלדידן ע"כ לא קי"ל בהא כבה"ג אלא אפי' היכי דנראה הותר משום היזק רבים. ומ"מ צ"ע אם יש להתיר באבן ר"ל ניהו דליכא למיסר מטעם הריב"ש הואיל ונראה דלא קי"ל בזה כבה"ג כמ"ש מ"א מ"מ באבן יש טעם אחר לאיסור:

ועסי' שכ"ב במ"א שם ס"ק ד' שכ' בשם הג"מ שאם הזמינו חברו לסעודה בשבת ולא היה אפשר לו להכין מע"ש דבר מה לחצוץ בו שיניו מותר ליטול בשבת קיסם המוקצה לחצוץ שיניו משום כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן משמע דאם היה אפשר לו להכין לו מע"ש לא הותר בשבת משום כבוד הבריות ה"ה דאין מתירים אפי' איסור דרבנן משום היזק רבים היכי דהי' אפשר מע"ש דהא שניהם שוין כבוד הבריות או היזק רבים דבשניהם הותר איסור דרבנן ולא איסור תורה