מחצית השקל על אורח חיים שח:כט

(ס"ק כט) גמי כו' ועיין בכ"מ פרק י' מהל' שבת דין ד' כו' כי צ"ע כו' דאמרי' דף קיב רבי ירמיה הו' אזיל בתר רב אבהו בכרמלית אפסיק רצועה דסנדליה א"ל מאי איעבד א"ל שקול גמי לח דחזי כו' וכרוך עלי' אביי הוי קאי קמי ר"י אפסיק ליה רצועה א"ל מאי איעבד ליה א"ל שבקי' (פרש"י שבקי' במקום שנפל ולא תטלנו בידך להצניעו) מ"ש מדרב ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר והאי כלי הוא דאי בעינא מהפיכנא מימין לשמאל (ר"ל אע"ג דהשתא נפסק רצועה חיצונה דשם יש גנאי אם מחברה מ"מ אפשר להפך של ימין לשמאל ותהי' רצועה חיצונה פנימית דכה"ג אפשר לתקנה דשם אינו נראה וליכא גנאי) א"ל הלכה כר' יהודה דכה"ג לא הוי כלי עכ"ל הגמ' ופשיטא דהש"ס כיון דנפסק הרצועה בטל ממנו תורת כלי ואסור בטלטול אלא בכרמלית משום פסידא שלא יאבד הותר לו לטלטל דרך מלבוש ע"י גמי אבל בחצר דמשומר לא הותר לו הטלטול בין ע"י גמי דרך מלבוש או ביד אע"ג דהוא חצר המעורבת כיון דליכא תורת כלי עליו אבל הכ"מ כתב בשם הרמ"ך וז"ל אבל בחצר אסור דילמא מבטלי' ליה והוי קשר של קיימא והכי מפרש בגמ' (וצ"ל דבכרמלית שלא יאבד התירו חז"ל ולא גזרו דלמא מבטלי ליה אך מדברי מ"מ נראה דבגמי לח לא שייך כלל קשר של קיימא דהגמי גופי' אינו של קיימא ודוקא בחוט ומשיחה יש לחוש) וא"ת יטלטלנו דהא עושין מעין מלאכה (והיא קושית המ"מ שהביא מ"א) ושמא מיירי בחצר שאינה מעורבת ומנטר לה עכ"ל ר"ל כיון דדרך מלבוש א"א דגזרי' דלמא מבטל לה ובידי' אסור לטלטל כיון דלא עירבו ואעפ"כ היא חצר המשתמר' אלא דלפ"ז תיקש' מאי א"ל אביי והא כלי דהא בעינ' מהפכינ' כו' ומה בכך הא אפי' בלי היפוך שם כלי עליו דהא עושין מעין מלאכה אלא משום שהחצר אינה מעורבת וא"א לטלטל' ביד ודרך מלבוש ע"י גמי אסור דלמא מבטלי ליה: