מחצית השקל על אורח חיים שח:יט

(ס"ק יט) דלתותיהן כו' וצ"ל דה"א כיון דב"ה כו' בספר ת"ש הבין דכוונות מ"א לתי' התוס' ר"פ כל הכלים ד"ה אדרבא כו' שהקשו על קושית הש"ס על מתני' כל הכלים הנטלין בשבת דלתותיהן ניטלים עמהם אפי' נתפרקו בשבת והקשה הש"ס דמדקתני אפי' בשבת משמע דכ"ש אם נשברו בחול אדרבא אם נשברו בשבת עדיף טפי דבנשברו בשבת הוכנו מער"ש בין השמשות אגב אביהם אלא ה"ק כו' ואפי' שנשבר מערב שבת כו' ע"ש. וכתבו התוס' ד"ה אדרבא כו' אע"ג דלקמן אמר איפכ' גבי שברי כלי חרס דשרי לטלטל יותר כשנשברו מע"ש משנשברו בשבת לא דמיא דהכא אכתי כלי היא שעדיין עומד למלאכ' ראשונה וראוי להתחבר הכיסוי עם הכלי אבל לקמן לא חשיב כלי אלא מחמת שעומך למלאכ' אחרת הילכך כשנשבר אסור טפי דהוי נולד עכ"ל התוס' וכ"כ הט"ז והבין בספר ת"ש שגם מ"א נתכוין לזה ולכן סיים וכ' וז"ל אלא שכ"כ מדעתא דנפשיה אבל הם מדברי תוס' עכ"ל ולבבי לא כן ידמה דא"כ העיקר חסר מדברי מ"א דבדלת עדיין עומד להתחב' זה לא הזכיר מ"א והוא עיקר החילוק לכן נלע"ד לא נתכוין מ"א לזה וסמך ע"ד התוספות אלא דהוי קשיא למ"א דניהו דא"ל כדברי התוס' בדלתות הכלים דהוכנו לטלטל ב"ה אגב אביהם אבל הרמב"ם דמיירי בדלתות הבית ל"ל דב"ה הוכנו לטלטל אגב אביהן הא ב"ה הי' מחוברים ולא שייך אז בהם טלטול אגב אביהן שהיה בית המחובר בקרקע ולא שייך ביה טלטול וא"כ עדיף כשנשברו בחול שהוכנו למלאכה אחרת בחול כמו בשברי כ"ח וע"ז תי' דס"ד כיון דבחול היה מטלטל כשפותח כו' וגם זה מיקרי טלטול: