מחצית השקל על אורח חיים שח:יז

(ס"ק יז) שנשבר' כו' דלא כהרב"י שכ' דמה"ט דקדק הטור לכתוב שנשברה בחול דאי נשברה בשבת בעינן שיהי' עושין מעין מלאכתן הראשונה דדוקא בסעיף ו' שנשבר כל הכלי ואין כאן אלא שברים לכן סגי אם עושין מעין מלאכה שוב לא בטל תורת כלי מהן אבל בסעיף זה דמיירי שהכלי קיים אלא מקצת ממנו נשבר וכן דייק לשון הטור וש"ע חתיכות חרס שנשברה בחול מכלי ותיבת מכלי משמע שעדיין עיקר הכלי קיים וכיון דעיקר הכלי קיים ועושה מלאכתו הראשונה א"כ אם תשבר אינו עושה רק מעין מלאכה ולא מעין מלאכתו לא נחשב ובטל מתורת כלי עד שגם השבר עושה מעין מלאכתו הראשונה:

אך מ"ש הב"ח בפי' התוס' צ"ע דאמרי' שם דף קכ"ד אר"נ א"ש חרס קטנה מותר לטלטל בחצר דשכיחי שם כלים וראוי החרס לכסות כלי אבל לא בכרמלית דלא שכיחי שם כלים ור"נ אליביה דנפשיה אמר אפילו בכרמלית מותר אבל לא בר"ה ורבא אמר אפי' בר"ה מותר (פרש"י כיון דבחצר כלי הוא בעלמא נמי לא פקע שם כלי מיניה וכ' התוס' בד"ה ורבא אמר אפי' בר"ה וז"ל ובהני דנשברו מע"ש קאמר דאי בנשברו בשבת האמרי בפרק נוטל דרבא א"ל מוקצה כ"ש נולד עכ"ל התוס' והקשה להב"ח הא קי"ל כת"ק דר"י דלא הוי נולד ומוכן הוא ומאי קשיא להתוס' והייכו הב"ח לשיטתיה דס"ל ג"כ דת"ק ור"י פליגי אי מקרי נולד או לא. ולפ"ז יצא הב"ח לחלק דס"ל להתוס' דדוקא בחצר סגי באם עושים מעין מלאכה לת"ק דר"י אבל בר"ה כיון דלא שכיחי שם כלים אפילו ת"ק מודה דהוי נולד אם אין עושין מעין מלאכתן ול"ל דס"ל כר"ש דל"ל מוקצה ונולד הא רבא דא"ל מוקצה וכ"ש נולד לדידיה ע"כ צ"ל דמיירי שנשבר מע"ש עכת"ד וכ"כ הט"ז בס"ק ו' וע"ז כ' מ"א דדברי התוס' הם כפשטן דהמ"א אזיל לשיטתי' לעיל בס"ק ט"ו דבין ת"ק ובין ר"י ס"ל דהוי נולד ופליגי בפלוגתא דר"ש ור"י בעלמא אי מוקצה ונולד שרי או אסור וא"כ ניהו דאנן פסקינן כת"ק משום דס"ל כר' שמעון דמוקצה מותר אבל רבא דא"ל מוקצה וכ"ש נולד ע"כ כר"י ס"ל דנשבר בשבת בעינן שיהי' עושין מעין מלאכתן ע"כ הכא מיירי שנשבר מע"ש:

ולדינא אין חילוק כו' ר"ל דלא כב"ח דמחלק דאם נשברה בר"ה אפי' לדידן דקי"ל כת"ק מ"מ בנשבר בר"ה בעינן מעין מלאכתן דבזה גם ת"ק מודה דליתא דא"צ לחילוק זה דבלא"ה דברי התוס' א"ש כנ"ל ולהפוסקים דא"ל נולד גם בחצר בעינן מעין מלאכתן עכ"פ אין חילוק בין נשבר בחצר או בר"ה: