מחצית השקל על אורח חיים שה:ג

(ס"ק ג) אסור כו' דמיחזי כו' ז"ל הרב"י דדמי כאלו צריך להטעינה משא עכ"ל ור"ל דבמטעינה משא נותן עליה תחל' מרדעת וא"כ ע"י שיתן עליו מרדעת יחשבו שרוצה אח"ז להטעינ' משא. ודע דמ"ש בש"ע דחמור יוצא במרדעת מבואר הטעם בש"ס משו' שצריך לו כל עת דחמור אפי' בתקופת תמוז קרירא ליה וע"י מרדעת שעליו מתחמם אבל שאר בהמות דא"צ חימום הוי משא לגבייהו ואסור. וכתב הט"ז כשהקור גדול ואנו רואים שהקור מזיק גם לסוס. או בימות החמה שרבו הזבובים ועומדים על הסוס ומצערים לסוס מותר ניתן דבר מה על הסוס לחמם או למנוע הזבובים ומ"ש בש"ע בחמור והוא שקשורה מע"ש. כתב הרא"ש הטעם בשם הירושלמי משו' דבאין קשור אסור לצאת בי ואם יקשרנו ישתמש בבע"ח כמ"ש סעיף ח' וטעם זה העתיק הלבוש. וכ' בס' א"ר ובס' ת"ש דלפ"ז אם עבר וקשרו בשבת. מותר לצאת בו אבל התוס' כ' בשם רש"י הטעם דדוקא בקשורה מע"ש דגלי דעתי' שהחמור צ"ל הוי מלבוש החמור. אבל כשאינו קשור מע"ש הוי משא ולפ"ז אפי' עבר וקשרו בשבת מ"מ אסור לצאת בו. וע"ש בתוס' דף נ"ג ע"א שכתבו התוס' ד"ה והוא כ' בשם הר"י פורת עוד טעם אחר. אבל אוכף אסור אפי' לחמור דאינו מועיל לצנה: