מחצית השקל על אורח חיים שה:א

(ס"ק א) נוי. היינו במידי כו' דניהו דאדם מצווה על שביתת בהמתו. מ"מ מה שהוא צורך שמירתו הוי כמו מלבוש לאדם ומותרת לצאת בו. אבל דבר שאינה משתמרת בו או שהיא שמירה יתיר' ואין צריך לשמיר' גדולה כזה אלא סגי לה בשמיר' פחותה מזה הוה משא אול' כ' הרב"י בשם בעה"ת דוקא בשמיר' יתיר' הרבה הוי משא אבל אם רק מעט יותר ממה שהיא צריכ' לא הוי משא דא"א לצמצם לשער השמיר' כפי מה שהי' צריכה דוקא ולכן דייק הרב"י בש"ע וכ' או הוי נטירות' יתירת' ביותר דייק לשון ביותר נתכוין שצ"ל דוקא הרבה יותר ממה שצריכ' והוי משא וגם מה שאינו כ"א לנוי הוה משא גבי בהמה לכ"ע. ומסקי' דף נ"ב דבהמות יוצאים כרוכים ברצועה סביב צואר' והוא מ"ש בסעיף זה ומותר לכרוך חבל האפסר כו' וכ' רש"י וכן הר"ן אע"ג דהוי רק לנוי. ומה שהי' לנוי הא הוי משא לכ"ע ותירץ דנוי דאורחא בה גם בחול לא הוי משא. והתו' חולקים ופי' דמיירי שהחבל שסביב הצואר הוא רפוי ואינו מהודק בצואר' שיכול להושיט ידו בין החבל ובין הצואר ואם תרצה לברוח יושיט ידו בין הצואר והחבל ויתפסו' בחבל וא"כ הוי נטירות' ושרי. אבל לרש"י ור"ן אפי' החבל מהודק וליכא נטירות' אפ"ה מותר משום נוי כיון דהוי אורחיה כנ"ל:

ועמ"ש סי"א ס"ק ו':

והב"ח פסק כצ"ל אבל המ"מ נראה ממ"ש בס"ק ו' בשמו דאדרבא ס"ל כשיטת ר"ן ורש"י ולפ"ז מ"ש בש"ע ומותר לכרוך חבל כו' תליא במחלוקת רש"י ור"ן עם התוס' הנ"ל אם החבל צ"ל רפוי כנ"ל:

ולדעת הב"ח צ"ל החבל רפוי: