מחצית השקל על אורח חיים שד:ג

(ס"ק ג) לרבו כו' אפי' מלאכה דרבנן וכתב בספר ת"ש דלהפוסקים שהבי' מ"א בסי' ש"ה ס"ק וי"ו ובש"ע שם סעיף ך"ב דלא גזרו על שבות בבהמה. הוא הדין בעבד לא גזרו על שבות וליתא לדברי מ"א שכתב פה. ונסתייע מלשון רשב"א בתשובה סי' נ"ט שכתב על עבד דלא גרע משורו וחמורו הרי דדימה עבד לבהמ'. ונענ"ד אין משם ראיה דהרשב"א שם מיירי מדין תורה וכתב שם כיון דהתורה כללה שור וחמור ועבד בפסוק א' דינם שוה ע"ש אבל מאסורי דרבנן לא דיבר שם וכיון דבהמ' גופיה לא הוי שרינן שבות אלא שמצאנו כן בשבת וכמ"ש מ"א סי' ש"ה ס"ק ו' דאמרי' דף ק' כל שבחברו פטור אבל אסור בבהמ' מותר לכתחלה. אבל בעבד לא מצינו להדי' להקל בשבות י"ל הואיל והוא בן דעת החמירו בו יותר מבבהמ':