מחצית השקל על אורח חיים שג:כב

(ס"ק כב) שא"א כו דהא בנזיר כו' אהא דתנן התם נזיר (דדינו בחול כשאר בני אדם בשבת דאסור בנטילת שער) חופף ומפספס אבל לא סורק ואסיק רבא שם מדקתני חופף ומפספס ע"כ ר"ש הוא דס"ל דבר שאינו מתכוין מותר והא דקתני אבל לא סורק היינו טעמא דכל הסורק להסיר נימין המדולדלים מכוין:

ובגמ' התם ר"ל בנזיר הא דלא נתן טעם של רש"י דהוי פסיק ריש' ויאסר אפי' אינו מתכוין:

וז"ל הריב"ש כו' העשוי משער חזיר וע"כ חולק על ש"ע דאוסר בשער חזיר. שהדבר ידוע כו' אע"פ שכתב הריב"ש שהש"ם מיירי במסרק רך ואפ"ה אסור צ"ל דשער חזיר עדיף או דבגמ' אוסר לסרוק והן אין סורקים בשער חזיר כ"א להחליק השערות של ראשה:

מ"מ כיון כו' וא"א זה זולת כו' מיקרי פ"ר דניח' לי':

חייב כמו הנוטל צפורניו כו' דבמשכן היו גוזזים כו' ר"ל דלא תימ' דמ"מ עכ"פ חיוב' ליכא דהוי מלאכה שא"צ לגופה על זה כ' דומיא דנטילת צפורני' כו' והטעם דמשכן כו' ר"ל דזה מיקרי צריכה לגופ' דדוקא כגון המוציא מת דפטור לר"ש כדאי' דף צ"ג ע"ב זה מיקרי א"צ לגופה דעיקר המלאכה הוא ההוצאה והוא אינו צריך להוצאה כ"א להסיר המת מלפניו אבל אין רצונו דוקא להוציא המת לר"ה. וכן מכבה מיקרי מלאכה שאינה צריכה לגופה דהא אין צריך לכבי' כ"א חס על הפתילה שלא תשרף יתר הפתילה או הנר. או שצריך לעשות פחמים או להבהבה מיקרי צריכה לגופה משא"כ בנטילת צפורנים דהוי תולדה דגוזז אין המלאכה במה שהוא צריך לצמר הנגזז אלא הגזיז' עצמה היא המלאכה דהא ממשכן ילפי' מלאכו' שבת ובמשכן היו גוזזים עורות התחשים אע"פ שלא הי' צריכי' לצמר א"כ הגזיזה היא המלאכ' לכן אע"פ שא"צ לצמר או לצפרנים מ"מ מיקרי צריכ' לגופה דהא צריך לגוף המלאכה דהיינו הגזיז' וה"ה הכא בשער:

משא"כ במפשיט עור כדאי' בשבת דף קיז דתני' ערב פסח שחל בשבת מפשיט הפסח עד החזה מן הרגלים ולמעלה עד החזה כדי להוציא האימורי' להקטירם לא יותר דברי ר"י בנו של ריב"ב וחכ"א מפשיטים את כלו משום כבוד קדשים שלא יסריח או שיהיה מוטל בבזיון כנבלה וא"ל חכמים לר"י אם מצילים מפני הדלקה תיק הספר עם הספר משום כבוד הספר לא נתיר להפשיט העור משום כבוד קדשים ופריך הש"ס התם מתירים טלטול דרבנן ואיך ילפי' מיניה להתיר הפשט שהוא מלאכ' ומשני דלא צריך לעור והוי דבר שאינו מתכוין ופריך והא פסיק רישיה הוא ומשני דשקיל לי' בברז' ופרש"י דאין דרך הפשט בכך וליכ' כ"א שבות ודומה לאיסור טלטול ושפיר ילפי רבנן הפשט כזה מטלטול התיק אולם התוס' ביומ' דף ל"ה ע"א כתבו בשם הערוך שפי' דע"י שנוטלו בברז' ניכר דלא ניחא ליה בעור והוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה והתוס' דחו ראיית הערוך ופי' כרש"י. והריב"ש אפשר דהו' מפרש דע"י דשקיל ליה בברז' הוי מלאכה שאצ"ל וליכא כ"א איסור דרבנן ודומה לטלטול התיק. התם כיון דעיקר המלאכה הוא העור הנפשט דכן הי' במשכן שהי' מפשיטים התחשים לצורך העור וכיון דאין צריך לעור הוי מלאכה שאצ"ל משא"כ בגוזז דהמלאכה היא הגזיזה ולא הצמר כנ"ל ותשובת הריב"ש אין ת"י לעיין בו: