מחצית השקל על אורח חיים שג:טו

(ס"ק טו) שניטל חודה במרדכי כו' להיות הדין הזה הם דברי מרדכי. לכן הבי' דבריו לפרש דבריו דלא כהבנות הרב"י:

דל"מ בה כו' ר"ל דדבר דמהני ייחוד לענין טומאה כגון כלי המיוחד לזיתים אם ניקב כמוצי' זית בטל מתורת כלי ואינו מקבל טומאה ואם ייחדו לרמונים שהן גדולים מזיתים שוב מקבל טומאה כיון דאין הנקב כמוציא רמון שם כלי עליו אבל כל זמן שלא ייחדו לרמונים אין שם כלי עליו לענין טומאה אבל לענין שבת אע"ג דעדיין לא ייחדו הוי כלי דהא תנן כל הכלים שנשברו אם עדיין ראוי' למלאכה מותרים לטלטל וכדלקמן סי' ש"ח סעיף ו' אבל לענין טומאה כ"ז שלא ייחדו לא הוי כלי כדאי' ס"פ המצניע. אבל למחט שניטל חודה ועוקצ' דאפי' ע"י ייחוד לא הוי כלי לטומאה אא"כ עשה בו מעשה לכן גם לענין שבת לא הוי כלי וכ"כ התוס' ר"פ כל הכלים עכ"ל הרב"י וכ"כ פה בש"ע ר"ל דהרב"י חידש שני דברים הא' שלא יצאו שכ' ר"י הוא ל"ד דאפי' בטילטול אסור ובזה מודה מ"א דהדין עם הרב"י עוד חידש הרב"י דמ"ש ר"י וניטל חודה ועוקצה פי' הרב"י דהוי"ו של ועוקצה הוא וי"ו המחלקת וכאלו כ' או עוקצה. ובחד מינייהו סגי לאסור וכ"כ בש"ע. ובזה חולק מ"א דבעי דוקא תרתי:

ולא עיין יפה דבגמ' קאי אמחט נקוב' דאז אם ניטל א' מהם תו לא חזיא אבל המרדכי דע"כ מיירי באינה נקובה דאז כשינטל חודה כו' כצ"ל. ור"ל המרדכי ע"כ מיירי באינה נקובה דאי בנקובה הא כ' שלא יצאו כו' ניהו דיצאו ל"ד אלא ה"ה טלטול מ"מ הא נקט עכ"פ היציאה ונקובה אפי' שלימה אסורה אפילו מעמדת בה קישוריה כנ"ל:

(וכן ש"ע דדבריו הם דברי מרדכי ג"כ ע"כ באינה נקובה מיירי) ובאינה נקובה בעי' דוקא שינטלו שניהם אבל אם ניטל רק אחד מהן עדיין חזי' למלתי' ומותרת לטלטל: