מחצית השקל על אורח חיים שא:נח

(ס"ק נח) ואסור כו' ז"ל המרדכי. דין זה נובע מדברי המרדכי:

בעשר אלונטית לרבותא נקט אע"ג דכה"ג אין בכל אלונטית כ"א מים מועטים אפ"ה גזרינן שמא יסחוט ובסיפא דבעשר בני אדם מותרים כמ"ש מ"א אח"ז אפי' כל העשר' בני אדם נסתפגו באלונטית אחת דהוי מים מרובים אפ"ה ל"ג שמא יסחוט:

וצריך לומר כמ"ש הר"ן כו' ר"ל שהקשה למה לא קי"ל כהאי משנה דהא מצינו בדוכתא טובא דגזרינן שמא יסחוט. ותירץ אם אתה אוסר ההבא' לא יסתפג דחושש מנגיבה בבית המרחץ ואם לא יסתפג ממילא ימנע מן הרחיצה ולפי מנהגן וטבעם שהיה דרכן הרבה ברחיצה ה"ל גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה וא"כ אתי שפיר דברי המרדכי דבענין אפילו כשאוסרים ההבא' מ"מ יכולים לעמוד בלעדה קי"ל כהאי משנה דחיישי' לסחיטה:

ומיהו יש לומר כו'. וכמ"ש הרב"י סי' י"ג היה לבוש טלית והוא עומד בכרמלית בשבת ונודע לו שציציותיו פסולים א"צ להסירן דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור כרמלית דרבנן (משום איסור טלית בלא ציצית ע"ש) וכ' הרב"י דאפשר דוקא בימיהם שהיו לובשין טלית דרך מלבוש ולכן כשילך בלא טלית איכא גנאי משא"כ לדידן דאין לובשין אותו דרך מלבוש כ"א לשם מצוה וא"כ גם כשהולך בלא טלית ליכא גנאי צריך להסיר הטלית בנדון ההוא ומסיק מ"מ כיון שבימיהם דהיה גנאי ולא אסרו חכמים אף ע"ג שבימינו ליכא גנאי מ"מ לא נגזר ונחדש גזירה חדשה ונשאר בהתירו וכן י"ל הכא: