מחצית השקל על אורח חיים שא:יב

(ס"ק יב) מפני כו' ת"ל דבשבת לאו זמן תפילין כו' דאי' בשבת דף ס"א ע"א אהא דתנן לא יצא בתפילין א"ר ספרא לא תימא אליביה דמ"ד שבת לאו זמן תפילין אלא אפי' למ"ד שבת זמן תפילין לא יצא דילמא אתי לאתויי ד' אמות בר"ה (והיינו ע"י שיצטרך להסירן כשיכנס לבית הכסא) ולכן הקשה התי"ט דלדידן דקי"ל שבת לאו ז"ת לא הוצרך לטעם מפני שצריך להסירן כו' ע"ז תי' מ"א ניהו דלגבי תפילין לא אצטריך להאי טעמא מ"מ כיון דהטעם אמת נקט להאי טעמא דנ"מ לקמיע שהוא מן המומחה דמותר לצאת בו דהוי תכשיט מ"מ אם כתובים בו שמות אסור לצאת בו כ"א במחופה עור מטעם מפני שצריך להסירן כו':

ולפמ"ש סי' ש"ח סס"ד לק"מ ר"ל שכ' שם ניהו דקי"ל שבת לאו ז"ת היינו כדר"ע דכתיב בתפילין והיה לך לאות (ר"ל שהוא אות שאנחנו עבדים לה' ונושאים חותמו כמו כבלי דעבדא) יצאו שבת וי"ט שהן גופן אות ואין צריך להאות אחר אבל אם ירצה רשאים להניחן בשבת א"כ א"ש אפי' לדידן צריך לטעם מפני שהוא צריך להסירם כו' משום דגם לדידן לא הוי משא כיון דרשאי להניחן אלא דלפ"ז צריכין דברי רב ספרא ביאור שאמר לא תימא אליבא דמ"ד שבת לאו ז"ת כו' דמאי איכא בין מ"ד זמן תפלין או לאו זמן תפלין הא ע"כ צריך לטעם מפני שצריך להסירן אפי' למ"ד שבת לאו ז"ת כיון דעכ"פ רשאי להניחן וצ"ל דהא אמרי' בעירובין דף צ"ו ע"א תניא ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה (והוא קרא בפרשת קדש שהיא א' מד' פרשיות שבתפילין) ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ט דברי רבי יוסי הגלילי ר"ע אומר ולא נאמרה חוק' זו אלא לענין פסח בלבד ובתר הכי הובא שם ברייתא ר"ע אומר יכול יניח אדם תפלין בשבת וי"ט ת"ל והיה לך לאות מי שצריכים אות יצאו אלו שהן גופן אות. וכתבו התוס' ד"ה ימים פרט לשבתות וי"ט נראה דאדרשה דלאות על ידך דבסמוך קא סמך עד כאן לשון התוס' וכוונתם ניהו דמימים מיעוטא דיש ימים שאין תפילין נוהגות אולם מאי שנא למעט שבתות וי"ט יותר משאר הימים ומאי חזית לאוקמי אשבתות וי"ט לכן כתבו דסמך על קרא דוהי' לאות אלא דלפ"ז ל"ל מיעוטא דמימים כיון דשבתות וי"ט בלא"ה נתמעטו מקרא והי' לאות אע"כ צ"ל כמ"ש מ"א דמקרא והי לאות לא נתמעט אלא דשבת וי"ט א"צ אות אבל אם ירצה רשאי להניחן ולכן איצטריך מימים למעוטי שבתות וי"ט דאסור להניחן וא"כ הא דאמר רב ספרא ל"ת למ"ד שבת לאו ז"ת ר"ל דאסור להניחן והיינו ר"י הגלילי אלא אפי' למ"ד שבת ז"ת וס"ל דאפי' חייב להניחן מ"מ אסור לצאת דלמא אתי לאתויי ד"א כו' אבל אנן קי"ל כר"ע וא"כ רשאי להניחן בשבת וי"ט לכן הוצרך בש"ע ליתן טעם מפני שצריך להסירן כו':