מחצית השקל על אורח חיים ל:ז

(ס"ק ז) התפלל כו' כ"מ ביו"ד ס"ס שע"ה שהקשה הש"ך עמ"ש שם דאם הקהל התפללו ערבית והוא עדיין לא התפלל ועדיין יום הוא ושמע שמת לו מת אותו יום עולה למנין ז' ימי אבילות ובהל' נדה סי' ק"ץ פסק דאם היא לא התפלל' ערבית והקהל התפללו ערבית ולבשה לבנים אף שעדיין יום היא נגררת בתר הציבור ואין אותו יום עול' לה למנין ז' נקיים ותי' לחד תי' שאני נדה שהיא דאוריי' החמירו. משא"כ אבלות שהוא דרבנן הקילו. ואף שתירץ הש"ך שם עוד תירוצים אחרים. ולפי אותן תירוצים אין חילוק בין דאורייתא לדרבנן מדנקט המ"א האי תירוצא דמחלק בין דאורייתא לדרבנן לעיקר כיון שהוא במלתא דרבנן:

ובאה"ע ס"ס קכ"ג דאין ליתן גט בלילה אפי' כה"ג שהקהל התפללו ערבית ועדיין יום הוא מ"מ כיון דלדעת האומרים דאין ליתן גט בלילה אם נתן בלילה פסול אע"ג דאין לו טעם ברור ע"ש מ"מ דינו כמו בלביש' לבנים כן נ"ל אולם העיקר שבגט החמירו משום חומר אשת איש: