מחצית השקל על אורח חיים רצט:יז

(ס"ק יז) הדלקת כו' ומ"מ צ"ע כו' דלא כמ"ש בד"מ דבד"מ כתב דהמנהג פשוט להדליק אחר שהבדיל בתפלה. ופה כתב שהמנהג להדליק אחר ברכו והוי עדות מוכחשת בענין המנהג:

וכ"מ ס"ס רס"ג שכ' מי שמאחר להתפלל במ"ש כו' מותר לומר חבירו שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכ' להדליק לו נרות כו' ת"ל דגם הוא עצמו אפי' לא התפלל רשאי להדליק נר דודאי אמירת ברכו אינו מועיל להתיר עשיית מלאכ' כ"א שאמירת ברכו ראיה שכבר הוא צאת הכוכבים וא"כ א"א דגם אנשים מותרים אחר ברכו א"כ מיד בצ"ה מותרים וכיון שחברו כבר הבדיל וגם מצוה לחברו לעשות לו מלאכ' ע"כ כבר היא צ"ה וא"כ גם הוא עצמו מותר להדליק נר א"ו דלאנשים אסור עד שיבדיל בתפלה:

והרב ב"י חולק על רי"ו שממנו נובע דברי רמ"א לחלק בין הדלקת נרות לשאר מלאכות ואפשר לפרש דברי רי"ו ולפ"ז אין מקום להגהות רמ"א:

בשם הרמב"ם כו' אסור במלאכה עד שיבדיל וע"ז כו' כצ"ל ושתי תיבות "על "הכוס הם ט"ס ועד שיבדיל ר"ל שיאמר המבדיל בין קודש לחול בלא כוס וכן הוא בב"י ע"ש:

ואעתיק דברי הש"ס והנאמר עליו המצטרך פה שיובנו דברי מ"א איתא דף ק"נ ע"א מחשיך על התחום (ר"ל בשבת סמוך לערב הולך עד סוף התחום כדי שיהי' קרוב במ"ש לילך חוץ לתחום) לשמור פירות שיש לו חוץ לתחום וסיים המשנה ומביא במוצאי שבת פירות בידו. ופריך שם ע"ב על מאי דקתני ומביא פירות והא לא אבדיל ופירוש רש"י והר"ן דמשמע ליה שרשאי לקצצו מן המחובר דנראה דוחק דמיירי דיש לו שם פירות תלושים וכ"ת דאבדיל בתפלה והאר"י אמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ובשדה ליכא כוס א"ל ר' אבא לר"א במערב' אמרי' הכי המבדיל בין קודש לחול ועבדי' צורכין. ופירש"י אמירת המבדיל כו' הוא להכיר' בעלמ' ללות את המלך וע"י זה הותר במלאכה. ומ"מ אח"ז מברכים ברכה גמורה דהבדלה על הכוס וכ"ש אי אבדיל בתפלה דמותר לעשות צרכיו וחוזר ומבדיל על כוס ולפ"ז נשאר בתי' הראשון דאבדיל בתפלה וסגי בזה לענין מלאכ' ומ"מ אח"ז צריך להבדיל על הכוס כדאמר ר"י א"ש א"כ לרש"י בחד סגי להתיר מלאכ' או הבדלה בתפל' או אמירת המבדיל כו' אבל דעת הרמב"ם דגם למסקנא לא מהני הבדלה בתפלה אלא צריך שיאמר המבדיל כו' אפי' בלא כוס ומוקי במסקנא גם המשנה מיירי שאמר המבדיל כו' ועל דברי הרמב"ם דס"ל דהבדלה בתפלה לא מהני עז"כ רי"ו דוקא מלאכה גמורה אבל הדלקת נר מותר אחר שהבדיל בתפלה גם להרמב"ם:

דהא מותר כו' ר"ל השתא לא קשיא מ"ש הרב"י על רי"ו מנין לו ולפ"ד מ"א אית לי' ראיה דהא מותר להדליק נר להבדלה וכי יהי' צורך לכל א' שיהי' לו נר דולק מע"ש לצורך הבדל' או שיהי' צריך לו' המבדיל כו' קודם שידליק נר להבדיל זה לא שמענו אע"כ הדלקת נר וכדומה מותר לאחר הבדלה בתפל':

וכ"מ בשבת כו' ואע"ג דלא אבדיל הוא קושית הש"ס שהבאתי לעיל:

משמע כו' דאל"כ למה הוצרכו לו' דס"ל להמקשן דמביא פירות ר"ל לקוצצן ת"ל על ההבא' קשיא לי' והא לא אבדיל ואיך יוצא חוץ לתחום ומעביר כו':

אבל כו' כ"ע מודים כו' ר"ל אפי' רי"ו וא"כ ליתא לדינו של רמ"א דמחלק בין הדלקת נר לשאר מלאכות כיון דקי"ל כרש"י ולא כרמב"ם דבהבדלה בתפל' סגי וא"כ ממ"נ אי הבדיל בתפלה מותר לדידן בכל המלאכות ואי לא הבדיל בתפלה אפי' הדלקת נר אסור אפי' לרי"ו. ולכן סיים מ"א דיש לדרוש ברבים כו' דאפי' להדלקת נר אי לא הבדיל בתפל' צ"ל המבדיל כו':

וכ"ש אותן שמבערים כו' דבזה גם רמ"א מודה דאסור:

אבל טלטול נר הדולק כיון שאינו רק שבות והוא לדעת קצת פוסקים היתר שבות בין השמשות אפי' אינו צורך מצוה ושעת הדחק כ"ש קודם שהבדיל לכולי עלמא מותר: