מחצית השקל על אורח חיים רפח:יג

(ס"ק יג) על שום כו' בתשובת מהר"ם כו' דהא אפי' תעני' שרי כו' עמ"ש סי' קי"ז ס"ג:

כ' בספר ת"ש וז"ל ואין הנדון דומה לראי' די"ל דשאני תעני' שהוא יפה לחלום כאש לנעורת וה"ה כמו פיקוח נפש דשרי וכהאי גוונא כ' מ"א עצמו בסי' קכ"ח להחזיק דברי הגאונים שלא לומר הרבון בשבת אא"כ כשהוא מתענה בשבת ולא דמי לתעני' שהוא רפוא' וודאית אבל הרבון אפשר דלא יועיל ויש בו משום איסור תחנ' בשבת ואולי מה שסיים מ"א בזה עסי' קי"ז ס"ג היא ט"ס כי לא נמצא שם כלל מזה וצ"ל עסי' קכ"ח סעיף מ"ד ורימז למ"ש עכ"ל ולענ"ד אין לדחות דברי מהר"ם שנודע גדולתו בסברא ומה שהגיה במ"א וכ' שכיון לדעתו נלע"ד א"צ להגי' ומ"ש עסי' קי"ז סעיף ג' ר"ל ס"ק ג' שם הביא מ"א בשם תשובת הרא"ש וז"ל ובתשובת הרא"ש כ"ד סי' כ' דאף בשבת דאין מתענים מזכירים י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר כו' עכ"ל וכ' זה לקצת ראיה לדברי מהר"ם ומ"ש בספר ת"ש לחלק דוקא תעני' הותר שהוא רפואה ודאית משא"כ בקשת רחמים ואייתי ראיה מדברי מ"א שבסי' קכ"ח לענ"ד אדרבה קצת ראי' משם לדעת מהר"ם:

דז"ל מ"א שם סי' קכ"ח סק"ט מצאתי בספר פתרון חלומו' שכ' שמצא בתשובת הגאונים שא"ל הרבון בשבת אא"כ שמתענ' בשבת ת"ח. והוא חולק עליהם וכ' אם מותר להתענו' כ"ש לומר הרבון ע"כ ול"נ שדברי הגאוני' שרירין וקיימין דבשלמא תענית ודאי מבטל החלום כו' והוי כמו פיקוח נפש משא"כ הרבון וכמ"ש בי"ד ס"ס קנ"ה דבעי שתהיה רפואה בדוקא ולכן יש לנהוג כהגאונים דאין לנו כח לחלוק עליהם בסברא בעלמא וגם י"ל דדוקא הצומות שמתענים עליהם בשבת מותר לומר הרבון משא"כ כשאין מתענים עכ"ל מ"א שם והנה בלא"ה דברי מ"א שבסי' קכ"ח הנ"ל צ"ב דהא עכ"פ מודה מ"א לדברי הגאונים דכשמתענ' בשבת הותר לו' גם הרבון וקשיא מנ"ל להגאונים להתיר הרבון דהא לא הותר רק התעני' שהוא רפוא' וודאית וצ"ל דקבל' הית' בידם להתיר הרבון. אולם י"ל דגם מסברא התירו הרבון דהרבון ותענית לכ"א יש סברא להקל ולהחמיר התענית יש סברא להחמיר דאיסור תעני' בשבת חמיר דהוא איסור תור' וסברא להקל דהוא רפוא' וודאית ובאמירת הרבון הוא להיפך הסברא להחמיר דאין רפואתו וודאי סברא להקל דאסורו קיל לו' תחנ' בשבת וס"ל להגאונים לפ"ז שקולים הם וכמי שהותר התעני' ה"ה שהותר הרבון. ומ"א לא בא כי אם לדחות דברי בעל פתרון חלומות דיליף מכח ק"ו להתיר הרבון ממה שהותר התעני' ע"ז דחה מ"א דאין זה ק"ו דשאני תענית דרפואתו וודאי וא"כ אין לזוז מדברי גאונים דבאינו מתענ' שלא יאמר הרבון דכמו שלא הותר התענית ג"כ לא הותר הרבון כיון דשקולים הם כנ"ל וכ' עוד מ"א וגם י"ל דוקא חלומות שמתענים כו' ר"ל אפי' את"ל דהרבון עם התעני' אינן שקולי' ואמיר' הרבון קיל מתעני מכל מקום מנ"ל להתיר אפי' איסור קל דהיינו איסור תחנ' כיון שלא הותר התעני' דלמא גם איסור קל לא הותר כן הוא כוונת מ"א שם לענ"ד ובזה א"ש דברי מהר"ם כאן דגם מהר"ם סבירא ליה דתעני' ותחנ' שקולים הם לענין חלום או ס"ל דתחנ' קיל מתעני' וכשיש מאורע היה ראוי להתיר בין תענית ובין תחנה כמו בחלום אלא דתענית לא הותר כיון דאסורו חמיר ולענין מאורע אין רפוא' התענית וודאי' ויש תרתי לריעות' לכן לא הותר התעני' כשיש מאורע משא"כ תחנה דאסורו קיל יש להתיר כמו בחלום אע"ג שאין רפואתו וודאית דהא גם בחלום אין אמירת הרבון רפוא' וודאי ואפ"ה הותר כיון דאסורו קל וא"כ ה"ה במאורע שהותר ומ"ש מהר"מ דהא אפי' תענית כו' משום דס"ל דאמירת תחנה אע"ג שאין רפואתו ודאי קיל מתעני' שרפואתו ודאי כנ"ל וא"ש: