מחצית השקל על אורח חיים רעו:ח

(ס"ק ח') במקום כו' ודוקא כו' וכ"מ ס"פ ט"ו בשבת. ר"ל דכ"מ שם דאמירה לגוי להתיר שבות לבנות בה"כ אסור אבל אין הטעם הואיל שאין גופו נהנה אלא בלאו הכי יש טעם לאסור דאיתא שם כל ע"ש היו תוקעים בכניסת שבת כדי להבדיל העם ממלאכה. ואם חל י"ט ע"ש מ"מ היו תוקעים כדי להבדיל העם ממלאכת אוכל נפש דמותר בי"ט ואסור בשבת. ואע"ג דהתקיעה בי"ט הוא שבות מ"מ הותר' במקום מצוה להבדיל העם אבל אם חל יה"כ ע"ש לא היו תוקעין דהא אין בין יה"כ לשבת אלא יה"כ זדונו כרת ושבת זדונו סקילה ופריך דמ"מ ליתקע דלידעו דמותר בקניבת ירק ביה"כ מן המנחה ולמעלה ובשבת אסור ומשני שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ר"ל דוקא אם יש בדחיית שבות צורך היום כמו בי"ט שחל בע"ש שידעו ע"י התקיעה שבליל' בשבת אפי' אוכל נפש אסור כה"ג הותר משא"כ היתר קניבת ירק ביה"כ דבשנה זו גם ביה"כ אסור דהא לא הותר ביה"כ כ"א שלא יצטרך בליל מוצאי יה"כ לקנב הירק קודם הבישול כיון שהעם מעונים מהתענית הקילו לקנב ירק ביום כדי שיהיה מוכן למוצאי יה"כ ויוכל לבשל מיד וזה לא שייך כשחל יה"כ ע"ש דהא בלילה מוצאי יה"כ הוא שבת ואסור לבשל וכדלקמן סי' תרי"א ע"ש ואין צורך בתקיעה כ"א לשנה הבאה שידעו אז שביה"כ מותר לקנב ירק כה"ג לא הותר שבות וא"כ ה"ה הכא דהא בנין בה"כ גופ' אין בו מצוה אי לאו שיתפלל בתוכו וא"כ מצות בנין בה"כ היא התפל' וכיון דשבת זו לא יתפללו בה אין מתירים שבות משום ימים הבאים שיתפללו אז בתוכו: