מחצית השקל על אורח חיים רעה:ו

(ס"ק ו) לומר פיוטים. והוא הדין זמירות כו' ובספר ת"ש הקשה לפמ"ש מגן אברהם בס"ק ג' בשם הב"ח שכ' שמהרש"ל העיר שהמנהג להקל לבדוק ציצית ולבדוק כלים ולקרות ההגדה נגד נר של שעוה וע"כ צ"ל דתפשו עיקר כהפוסקים המתירים בנר שעוה וא"כ כ"ש שיש להתיר נר של חלב דג"כ ל"ל כ"א שמא ימחוט ומוסיף קולא דמאיס. א"כ למה נמנעו לומר פיוטי' הא בבה"כ הנרות הן של שעוה או של חלב וע"ש מ"ש ואני בעניותי לא מצאתי בב"ח היתר קריאת ההגדה בנר של שעוה וזה לשון הב"ח כיון דרש"י ס"ל דבשמש קבוע אסור לבדוק כלים בשמן זית (והוא הדין המבואר בסעיף י"ב אלא שהרב ב"י שם העתיק דעת הרמב"ם שהיא דעה ג' לפי גרסתו) ובאינו קבוע מותר בשמן זית אלא שאין מורין כן. והרי"ף והרא"ש ור"ת ס"ל להיפך דבאינו קבוע אסור ובקבוע מותר לכן בשמן זית אין להתיר בין בקבוע ובין אינו קבוע. כיון דהוא מחלוקת הפוסקים אין להקל בספיקא דשבת דחמיר טובא ומה שנהגו האידנא להקל כו' לפי שסוברי' כהגדולים בנרות קנדיל"א (הוא נר של שעוה) אין לחוש שמא יטה כו' ומה"ט נהגו להקל לבדוק ציצית בהשכמה לאור הנר דקינדל"א מצאתי ע"ש מהרש"ל עכ"ל הב"ח הרי דלא הוזכר היתר כ"א בדיקת ציצית ובדיקת כלים לשמש אבל קריאת ההגדה לא הוזכר ובהני תרתי י"ל דבלא"ה יש סברא להקל בדיקת כלים לשמש הא הוא מחלוקת הרי"ף ורא"ש ור"ת עם רש"י דלחד מנייהו מותר לכן צרפו גם היתר הגדולים בנר שעוה וכן בדיקת ציצית דהא כ' מ"א בס"ק א' והוא הדין שאין בודקין הציצית מט"מ מהרש"ל. הרי הני ג' גדולי עולם הוצרכו לאשמעי' איסור בדיקת הציצית ע"כ משום דס"ד דשרי. ואפשר משום שא"צ עיון כמו שהותר בסעיף י"ב לשמש קבוע:

לבדוק כיון שא"צ עיון רב קמ"ל דאסור דהא אפי' להבחין בין בגדיו לב"א אסור. רק בבדיקת כלים הקילו משום נקיות וכמ"ש מ"א שם עכ"פ יש צד להקל בבדיקת ציצית הואיל וא"צ עיון ואינו רק לפי שעה כמ"ש מ"א בשם הירושלמי בסעיף י"ב לכן צרפו דעת הגדולים המקילים בנר שעוה והתירו בדיקת ציצית משא"כ קריאת ההגדה דאין צד להקל משום היתר דנר של שעוה לחוד לא רצו להקל אלא לפמ"ש מ"א בשמו להקל גם בקריאת ההגדה צ"ל קושית הת"ש בפיוטי' הנ"ל: