מחצית השקל על אורח חיים רעג:ב

(ס"ק ב) ומבית כו' אפי' לא היה דעתו כו' כגון שהי' סבור שגשמים יורדים וקידש בבית וקודם שהתחיל לאכול א"ל שאין הגשמים יורדים ונכנס לסוכה לאכול. וה"ה איפכא שקידש בסוכה וקודם שהתחיל לאכול ירדו גשמים והלך לאכול לבית. אבל אם מחיצו' הבית כו' כגון שבנויה בחצר או ברחוב. וה"ה לענ"ד אם י"ל סוכה בנויה משנה לשנה אפי' הוא תוך חדרו כיון שכל השנה משמש שם כמו בחדר אחר אלא שבסוכות פותח הגג למעל' ויושב שם לשם מצות סוכה הוי מחיצה גמיר' להפסיק:

וכ"מ בתוס' פרק ע"פ דף ק' ע"ב ד"ה ידי קידוש כו' הביאו ירושלמי שמואל סבירא ליה אין קידוש אלא במקום סעודה ורב אמר מי שסוכתו ערבה עליו וחפץ לאכול גם ביום ח' בסוכה אלא שא"א משום בל תוסיף כמ"ש בסי' תרס"ו מקדש ליל י"ט בבית ועולה ואוכל בסוכתו משמע דס"ל לרב יש קידוש שלא במקום סעוד' כמו דאיתא בש"ס דילן ואמר ר' בון דלא פליגי דשמואל מיירי שלא הי' דעתו לאכול במקום אחר ורב מיירי שהי' דעתו בשעת קידוש לאכול בסוכה. והוא דעת י"א האחרון שהביא הרב בית יוסף בסעיף זה ולמה הוצרך רב להיות דעתו לאכול בסוכה. ת"ל דמבית לסכה ה"ל כמפנה לפנה אלא ע"כ צ"ל היכי דמחיצות הבית מפסקת ה"ל כמחדר לחדר ושם היו מחיצות הבית מפסיק דהא קתני ועולה ואוכל בסוכתו דהיינו מארעא לאגרא:

והע"ש לא עיין במרדכי. ר"ל שהע"ש כתב הטעם כיון דחייב לאכול בסוכה עדיף ממקדש במקום א' על דעת לאכול במקום אחר וה"ה איפכא כשקידש בסוכה וירדו גשמים והולך לבית לאכול כיון דצריך לילך לבית כשגשמים יורדים דזולתו מקרי הדיוט עדיף מאלו הי' דעתו לילך למקום אחר ע"ש ולפ"ז אפי' כשמחיצות הבית מפסק' נקרא במקום סעודה ובמרדכי מבואר דליתא: