מחצית השקל על אורח חיים רעב:ו

(ס"ק ו) שמקדשים כו' וי"א שאין יין גדל כו' וכתב מגן אברהם לעיל סי' קפ"ב בשם הב"ח דהני י"א מקילים וס"ל אפי' יש יין הרבה אצל חנוני כל שאין יין גדל כו' שכר הוי חמר מדינה וכתב עוד שם דאפי מעט יין גדל סמוך לעיר אין בכך כלום:

וכ"מ בגמרא דהא אמימר כו' והוא בפסחים דף ק"ז ע"א אמימר איקלע לההוא אתרא והביאו לו במ"ש שכר להבדלה ולא רצה להבדיל עליו ובת טוות (היינו לן בתענית כי אסור לאכול קודם הבדלה) למחר טרחו והביאו לו יין והבדיל וטעם. שנה אחרת שוב איקלע להאי אתרא ושוב הביאו לו שכר להבדלה אמר אי הכי חמר מדינה והבדיל עליה וטעם ע"כ ומסתמא בשנה הא' כשראו שלא טעם מידי ודאי טרחו בכל כחם להמציא לו יין ולא מצאו וגם אמימר מסתמא אסיק אדעתיה שאין יין מצוי וא"כ גם בשנה א' הא הוי חמר מדינה ולמה לא הבדיל עליו אע"כ דלא מיקרי חמר מדינה אלא שבכל השנה אין יין שם ולכן אמימר בשנה ראשונ' טעה דכל השנה הי' להם יין אלא דהיום דרך מקרה לא ה"ל יין ולכן לא רצה להבדיל על שכר:

ונ"ל דאין מקדשין על יי"ש כו' ועסי' רע"א סי"ג. ר"ל עוד טעם שאין מקדשין על יי"ש כו' דהא מבואר בסי' רע"א דצריך המקדש לשתות מלא לוגמיו דהיינו רוב רביעית ואין דרך לשתות יי"ש כ"כ הרבה בפעם אחד אף על גב די"א שם דמצטרפים שתיית כל המסובים למלא לוגמיו היינו דיעבד אבל לכתחל' צריך המקדש לבד לשתות מלא לוגמיו וכ"כ בתשובת בית יעקב סי' נ"ז ואף על גב דהטורי זהב כתב לעיל סי' ר"י דביי"ש אין צריך שיעור רביעית לברכה אחרונ' ודי במה שהוא שיעור שתיה לרוב ב"א וא"כ ה"ה לענין קידוש אולם מ"א לטעמיה אזיל שכתב בסי' ק"ץ סק"ד דגם ביי"ש שעורו רביעית וכ"כ בתשובת ב"י הנ"ל ודחה שם ראיית ט"ז אלא כתב שם אם אפשר לו לשתות כשיעור שלא בהפסק גדול (דהיינו תוך שיעור שתיית רביעית או תוך כדי אכילת פרס לכל מר כדאית ליה כמ"ש סי' תרי"ב) מצטרף. אך בתשובת נ"ש סי' ל"ה כתב דאפי' במקום דלא הוי יי"ש חמר מדינה מותר לקדש עליו בשחרית כיון דקידוש שחרית אינו אלא משום הכירא לא בעינן שיהי' חמר מדינ' כ"ה דעת הטור סי' רפ"ט הובא במ"א שם אבל אין כן דעת הרב"י שם אדרבה עדיף טפי לקדש עליו מלקדש בשחר על שכר כי אליבא ריקנא ודאי חביב עליו היי"ש יותר מן השכר וראוי לברך על החביב אבל בזה שניהם ה"ה בעל תשובת ב"י הנ"ל ותשובת נ"ש הנ"ל מודים דאינו זיעה אלא הוי משקה גמור ע"ש. ובס' ידי משה על מדרש רבה כתב ראיה בשם גדול אחד דע"כ יי"ש לא מקרי משקה מדאמרינן למה נמשלו ישראל לשמן מה שמן עולה על כל המשקין ר"ל אם תתן שמן על כל המשקים השמן צף למעל' כן ישראל יעלו על כל או"ה וביי"ש אם ניתן לתוך המשקין היי"ש שוקע למטה ואם כן ע"כ אינו בכלל משקין לפ"ד המדרש הובא גם כן בספר ת"ש אלא דסיים שאין למדין הלכה מפי אגדה: