מחצית השקל על אורח חיים רעא:ה

(ס"ק ה) אסור כו' וכ"מ בת"ה כו' ועיין סי' תקס"ז כו' רצה לו' שכתב אע"ג דהא דקיי"ל בתענית טעימה מותר והיינו טועם ופולט היינו דוקא עד רביעית ולא יותר אבל לרחוץ פיו בשחרית במים מותר בתענית יחיד אפילו יותר מרביעית:

ודוקא בטעימה דמתכוין להנא' הוא דאוסר יותר מרביעית מה שא"כ ברחיצות פיו דאינו מכוון כלל להנא' ועוד מים אם אינו שותה לצמאו אין בו הנאה כמו שכתב לעיל סי' ר"ד סעיף זיי"ן באם חונקתו אומצא ושותה מים לרפואה דאינו מברך עליו עד כאן תוכן דבריו:

וה"ה דרחיצת פיו במים קודם קידוש שרי דלא עדיף מתענית יחיד:

ונ"ל כו' ולקדש ולאכול כו' היינו חצי שעה קודם זמן ק"ש כדלעיל סי' רס"ז:

וכתב בש"ל כו' ויברך בלא כוס היינו אפילו למאן דאמר ברכת המזון טעונה כוס וכדלעיל סי' קפ"ב:

ולא יאכל קודם ה"ט ניהו דרי"ף ס"ל אפי' אכל בע"ש וגמר סעודתו וקידש היום מברך ברכת המזון ואח"כ מקדש ואין צריך שוב לאכול אע"ג דאין קידוש אלא במ"ס מכל מקום סעודה שאכל ע"ש עולה לו והרא"ש חולק דאין אותה סעודה של ע"ש עולה לו וכדלקמן סעיף ו' היינו דוקא שם פליג הרא"ש כיון דהסעודה לא נעשית לכבוד שבת כמבואר שם ברא"ש אבל הכא אפי' יאכל תחלה מ"מ יעלה הסעודה לקידוש שאחריו שתהי' נקרא קידוש במ"ס דהא הסעודה נעשה לכבוד שבת מ"מ לכ"ע צריך לקדש תחלה כיון דמעיקרא הכי תיקנו חז"ל שיהי' הקידוש קודם סעודה וכמ"ש בס"ק שאח"ז משא"כ הבדלה דאין לו שייכות לסעודה ניהו דאסור לאכול קודם הבדלה מ"מ כה"ג דאין לו אלא כוס אחד או להבדלה או לברכת המזון מותר וכדלקמן סי' רצ"ו: