מחצית השקל על אורח חיים רסג:ד

(ס"ק ד) מה יאכל כו' דבודאי אכילתו קודם כו' רצה לו' שלא תפרש אפי' אין לו מה יאכל כו' רצה לומר שאין לו מעות לצרכי אכילה ולא לצורך נר ס"ד דבענין אכילה אין קפידא ואין צריך לחזור על הפתחים משום צורכי אכילה דהוא בכלל עשה שבתך חול כמו שכ' מ"א ס"ק שאח"ז וקמ"ל דמ"א דאעפ"כ צריך לחזור על הפתחים עבור נר שהוא קודם לפת קמ"ל מ"א דאין הפי' בדברי רמ"א כן דודאי אכיל' קודם לנר אלא הפי' שיש לו מעות כדי אכיל' או ליקח במעות נר וכיון דהאכיל' קודם לנר וזולת המעות הללו אין לו מה לאכול וע"כ צריך לקנות במעות לצורך אכילה ולא נשאר לו מעות לצורך נר אפ"ה צריך לשאול על הפתחים לצורך נר:

וכ"מ ברא"ש פ' ע"פ סי' י"ז דמקש' על רשב"ם דס"ל דמקדשין על הפת הא דאיבעי' לן פ' ב"מ נר ביתו וקידוש היום הי מנייהו עדיף ופשט דנר ביתו עדיף משום שלום בית ת"ל בלא"ה נר עדיף דגם אם יקנה נר לא יתבטל מצות קידוש דהא יוכל לקדש על הפת:

ולא קמשני כו' דבמקום שאין לו פת כו' והקשה בס' ת"ש דלמא לעולם נר קודם לפת. אלא דהרא"ש ס"ל דפת קודם לקידוש וא"כ ע"כ מיירי דיש לו פת. וא"כ יפה הקשה דהא יוכל לקדש על הפת. ותי' דע"כ זה ליתא דא"א דס"ל להרא"ש דפת קודם לקידוש. אי ס"ד דנר קודם לפת. אם כן כ"ש דנר קודם לקידוש. א"כ תיקשי אפ"ת דאין מקדשים על הפת. מ"מ תיקשי מאי קמבעי' ליה נר ביתו וקידוש הי מנייהו עדיף פשיטא דנר עדיף עכ"ד הת"ש אלא שלשונו מגומגם. וא"ל איך א"ל דמיירי דל"ל פת הא קיי"ל דאין קידוש אלא במקום סעוד' וא"כ מאי יועיל לו היין י"ל דמ"א אזיל לשיטת הגאונים שהובאו בסי' דע"ג סעיף ה' דדי לו בכוס יין שחייב עליו ברכה אחרונה (וע"ש בט"ז ומ"א) וזה ג"כ מיקרי במקום סעודה:

וכ"מ בגמ' שם דף ק"א כו' דאמר אביי כי הוינן ביה רבה. א"ל כששמעו ממנו קידוש הלילה בבית המדרש. טעמו מידי פה. דלמא קודם שהגיע לאושפיזא יכבה הנר ולא תאכלו ולא תצאו בקידוש דכאן דהא אין קידוש אלא במקום סעודה (וכתבו התוס' והרא"ש שם הא דלא הקפיד רבה על האכילה לפי שהאכילה יכולים להשלים למחר ביום או שהיו יכולים לאכול במקום אחר שהי' שם נר אלא שבאותו מקום לא היה יין ולכן לא הקפיד כ"א על הקידוש) עכת"ד הגמ' ועז"כ מ"א שלא היה מקפיד רבה על הנר רק על האכילה ר"ל אכילה במקום קידוש והיינו דקשי' למ"א למה הקפיד רבה על הקידוש ולא היה מקפיד שמא כשיבא לאושפיזא כבר כבה הנר וזה אפי' יטעמו כאן מידי ויצאו ידי קידוש מכל מקום אינו מתוקן שישבו בחשך באושפיזא וטוב היה להם שיפטרם רבה בעוד שבאומד הדעת הנר דולק באושפיזא שלא יבאו שמה ולא יהיה נר והא בכל החדרים צריך נר אפילו אינו אוכל שלא יכשל בעץ ואבן כמו שכתב סעיף ו' וצ"ל שלא היה חושש כי אם לקידוש שהוא יותר חמיר ועדיף מנר ואף על גב דאמרינן נר ביתו וקידוש נר ביתו עדיף היינו דוקא נר שעל השלחן שאוכל שהוא צורך אכילה אבל נר שלא יכשל קידוש עדיף וא"א דנר עדיף מפת. ואם אין לו מעות רק לצורך אחת יקנה נר ולא יאכל אף על גב דאז לא מהני הנר כי אם שלא יכשל דהא אין לו מה לאכול אפי' הכי אותו נר שלא יכשל עדיף מפת א"כ איך אפשר לומר דקידוש עדיף מנר שלא יכשל אבל נר שאוכל אצלו עדיף מקידוש הא נר שלא יכשל עדיף מפת ואעפ"כ קידוש עדיף מאותו נר ונר שאוכל אצלו דאינו אלא מכשירי פת יהיה עדיף מקידוש כלפי ליי:

מיהו אם י"ל לחם כו' נסתפקתי אם לחם משנה קודם לנר לפי מ"ש מ"א סי' רנ"ד ס"ק כ"ג דלחם משנה אינה חובה כ"כ וע"ש מ"ש: