מחצית השקל על אורח חיים רסג:יא

(ס"ק יא) כשידליק ראוי להתפלל כו' דאמרינן פ' ב"מ אר"ה כל הזהיר בנר ה"ל בנים ת"ח דכ' כי נר מצוה ותורה אור ע"י נר מצוה זוכה לתורה אור לכן ראוי שתתפלל בשעת הדלקה שיהיה לה בנים ת"ח כי בשעת קיום המצוה התפלה על השכר המיוחד לאותו מצוה יותר רצויה לפניו ית':

כ' מהר"ש כו' ותמוה דלא שייך ברכה בדלוקה כו' ובזה דוחה תיקון ראשון של מהר"ש כיון שהדליקה מבע"י ולא קבלה עליה אז שבת לא נקרא נר שבת והוי כמו דלוקה ועומדת דכ' רמ"א ס"ד דצריך לכבותה ולהדליק' לשם נר שבת ואיך תברך עליו בלילה:

ועוד דאמירה כו' בזה דוחה תיקון שני של מהר"ש שתאמר לגוי כו' דהא מבואר לקמן סי' רע"ו דאינו נכון לומר לגוי להדליק אע"ג דרבים מקילים אין למחות בידם תיינו מטעם מוטב שיהיו שוגגין כו' ואיך נתקן כן לכתחלה:

ועיין במהרי"ו שהתיר כו' היינו כתיקון א' של מהר"ש אבל למהר"מ לא נראה דברי מהר"ש ומהרי"ו:

ומ"ש שנמצא בקובץ כו' לא ידעתי אם מהר"ש הביא ראיה מאותו קובץ או מהרי"ו כי אין מהרי"ו ת"י ועכ"פ כתב עליו מהרמ"מ דאין לסמוך על אותו קובץ דלאו מר ברי' כו'. מיהו בדיעבד כו' ועסי' רע"ו ר"ל ניהו דלכתחלה אין לסמוך על תקוני מהר"ש מ"מ בדיעבד אם שכחה לברך מבע"י מברך בלילה ע"י פריסת ידים דהיינו תיקון א' וגם דיעבד אם שכחה להדליק עד שחשיכה תאמר לגוי להדליק דהיינו תיקון ב' של מהר"ש וכמ"ש סי' רע"ו שכך נהגו ומ"מ סגי בנר א' דדי לו בנר א' שלא יאכל בחושך וכ"כ מ"א לקמן סי' רע"ו: