מחצית השקל על אורח חיים רסג:א

(ס"ק א) יהא זהיר כו' שהולך לשם. עיין סעיף ו' אם יברך עליהן. דהוי כמדורה. והביא ראיה ממ"ש רמ"א בסי' תרע"א סעיף ד' וז"ל שם בסי' תרע"א ויזהרו כשעושים הנרות אפי' משעוה שאין לדבק' יחד ולהדליקן דהוי כמדורה אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן עכ"ל רמ"א והבין הע"ש דרמ"א אוסר אפי' קלועים כשרשרות. ועז"כ מ"א שלא עיין בד"מ שם בסי' תרע"א שמספרי ד"מ נובעים הגהותיו בש"ע ומס' ד"מ מוכח שאין כוונת רמ"א כן הביא מ"א שם וז"ל ד"מ כשמדליקים נר שבת או חנוכה או י"ט ודובקים הנרות סמוכים זה לזה עד שהן מתחממת זו מזו ונוטף השעוה משום החמימות וגם נכפלים ונופלים לא קיימו מצוה עד כאן לשון ד"מ וכתב מגן אברהם שם דמזה משמע דמותר לעשות כרוכים והביא מגן אברהם ראיה דהא בשבת וי"ט מצוה לעשות כרוכים אח"ז הביא בשם מהרי"ו דאוסר בחנוכה גם כרוכים דהוי כמדורה ע"ש א"כ אפ"ת דבחנוכה אסור אפי' כרוכים היינו דוקא בחנוכה דבעי' נר דומיא דנס אבל כרוכים הוי מדורה ונקרא אבוקה אבל לענין שבת דבעינן לאורה ושמחה אדרבא כרוכים עדיף אבל מלשון רמ"א בהג"ה סימן תרע"א שסיים הטעם דהוי כמדורה ומשמע דחזר בו בש"ע ופסק כמהרי"ו דגם כרוכים אסור והוא כלל גם שבת וי"ט עמהם שם משמע דגם בשבת וי"ט אוסר כרוכים וכן נראה שמרא' מקום על הגהת רמ"א סימן תרע"א מהרי"ו אולם ראיתי בד"מ סי' תרע"א הביא תחלה דברי מהרי"ו שאוסר דהוי כמדורה וכ' ע"ז וכן מצאתי פ' ב"מ כו' ודובקים הנרות סמוכים כו' משמע דאינו חולק על מהרי"ו:

ויכולים להוסיף. וכתב הרא"ש דאין התו' מבטל המכוון דהא תקנת חז"ל לקרות בשבת שחרית ז' גברי נגד ז' רואי פני המלך וכדאי' סוף מגלה ואפ"ה מוסיפים וכדאיתא לקמן סי' רפ"ב:

ז' נרות וי"א עשרה וכתב שם שאין צריכים להיות כלן על השלחן ובספר ת"ש הביא מ"ש לעיל סי' קנ"ד סעיף י"א נרות של בית ע"ז אע"פ שכיבן גוי בעינן שביטלן שמותרים להדיוט מ"מ אין להדליקן בשבת והוא הדין שאין ליטלן לשום נר מצוה ובי"ד סי' ק"ד כ' הש"ך עכבר שנפל לשמן אע"פ שיש ס' נגדו דמותר להדיוט מ"מ אסור למצוה דמאוס דלא כט"ז: