מחצית השקל על אורח חיים רס:ג

(ס"ק ג) הדליקו כו' כ' הט"ז הא דאמר הדליקו בלשון ציווי ולא בל' שאלה היינו דוקא אם הוא עם ב"ב בחדר אחד אבל אם הוא בחדר אחר ומאותו חדר הולך לבית הכנסת יאמר בלשון שאלה הדלקתם:

ונ"ל דצ"ל ג"כ ערבת' עירובי חצירות כמ"ש הטור כצ"ל:

דאע"ג דמותר כו' ר"ל דבגמרא פריך אהא דקתני במתניתין ער"ש עם חשיכה צ"ל ג' דברים כו' עם חשיכ' אין ספק חשיכ' לא דאינו מועיל בשאלתו דאם לא עשו עד עתה שוב אין רשאים לעשות דאי ס"ל דגם ספק חשיכ' מותר לעשות ג' דברים הללו ה"ל לאחר השאלה עד ספק חשיכ' דכל כמה דמצינן לאחורי זמן השאל' מאחרינן שלא יתרשלו בדבר ויאמרו עדיין יש שהות כמ"ש רש"י שם ובסיפא קתני ספק חשיכה מערבי' ומשני הא בערובי תחומין אסור בספק חשיכה (והטעם כמ"ש בסי' שאח"ז) והא בערובי חצרות מותר בספק חשיכ' ולפ"ז ערובי חצירות דמותר בספק חשיכה אין לשאול עם חשיכ' ודי שישאל בספק חשכה כמו שהקשה המקשן והטור כ' דגם ערובי חצרות ישאל עם חשכה וקשיא על הטור למה הלא יש לו זמן גם בספק חשכה על פי כן מסכים מ"א עם הטור ונתן טעם דאף על גב דמותר לערב ב"ה כו'. והא דלא משני הש"ס כן דמתניתין דקתני עם חשיכ' מיירי אפי' בע"ח ומשו' דלכתחיל' יש לערב קודם ב"ה יש לומר דמשום ה"ט גרידא לא הוה ליה להקדים השאל'. כיון דעכ"פ יש עוד זמן יש לחוש שיתרשלו כנ"ל לכך הוצרך לשנוי הא בע"ת ר"ל דמתניתין דקתני עם חשיכה עיקר' מיירי בע"ת דאסור לערב ב"ה הוצרך לשאול עם חשיכה ואגב דהוצרך לשאול עם חשיכה על ע"ת שואל ג"כ על ע"ח ומטעם שכתב מ"א וכעין זה כתב הט"ז ע"ש. והב"ח כתב תי' אחר עיין שם ואף על גב דלדידן לא הוזכר בשאלה ע"ת ומטעם שכ' הטורי זהב עיי"ש. מ"מ נשאר התקנה לשאול עם חשכה על ע"ח גרידא. אכן כתבו האחרונים שבזמן הזה שמערבין ע"ח על כל השנה א"צ לשאול ערבתם: