מחצית השקל על אורח חיים רנט:יב

(ס"ק יב) דגורם כו' ואפי' בדיעבד ואסור כתב שם בתשוב' דאפי' נסתפק שמא בשעת סתימ' עדיין לא נתבשל כ"צ ואפשר דכבר נתבשל כ"צ מ"מ אסור:

וכתב בשל"ה כו' דמדינא מותר כו' משום לא פלוג. ר"ל בקיץ שיוצאים מבה"כ בעוד היום גדול א"כ כשלוקחים המאכל מתוך התנור עדיין יום הוא וכן בשעת סתימה אף שהוא כבר קיבל עליו שבת מ"מ אינו אסור במלאכ' כי אם מדרבנן (אע"ג דתוספות שבת דאורייתא מ"מ הלא אין לו שיעור ובמעט סגי כמ"ש סי' רס"א) א"כ ע"י גוי ה"ל שבות דשבו' רשרי במקום צורך אבל בחורף שיוצאים מבה"כ סמוך לחשכה וטרם שיטול ידיו ויקדש הוי לילה קודם שיקח המאכל מתוך התנור ואיכא איסור דאוריי' גבי ישראל וע"י גוי הוי רק שבות אחד ולא הותר כה"ג ומשום לא פלוג ראוי לאסור גם בקיץ כ"ה שם בשל"ה:

ועמ"ש סי' רס"א סס"א. ר"ל דנראה מדברי דמ"א קצת שחולק ומתי' בע"ש ומי שקבל עליו שבת כו' ע"ש במ"א ס"ק ז':

כללא דמלתא כו' כיון שמגולה למעל' אע"ג דיש להתנור שמטמינים בו מעזיבה למעל' מ"מ כיון דאין הקדרה נוגעת במעזיבה נקרא מגולה למעל' דעכ"פ הקדרה מגולה. ואם נוגעת הקדרה בדופני התנור ע' לעיל סי' רנ"ז ס"ק ו' בט"ז:

אך להרב"י כו' אולם רמ"א בסי' רצ"ג סס"א חולק עליו וס"ל דכה"ג ל"מ הטמנה וכ' שכן המנהג להקל:

וא"כ ה"ל שהי'. דקיל מהטמנה:

סמוך לחשכה אבל הרבה קודם חשכה אסור. דקודם שחשיכה יהיה נצלה קצת ושוב אין לו דין בשר חי דאיכא למיחש שמא יחתה וצריך שיצל' כמב"ד קודם חשכה כדין שהי' וכמ"ש לעיל סי' רנ"ג:

וצלי ועוגה ופשטיד"א ל"מ חי אולם אין שוין. דבצלי ע"ג האש דוקא ל"מ חי. אבל צלי קדר מהני חי כמ"ש מ"א סי' רמ"ד ס"ק א' ובעוגה ופשטיד"א גם בקדרה ל"מ חי כמבוא' שם בסי' רנ"ד:

ובעי' כדי שיתבשל כמב"ד כו' כדעת הי"א שכ' הרב ב"י בסי' רנ"ג סעיף א' וכ' רמ"א שם ונהגו להקל כי"א הללו:

ובתנור טוח כו' שרי היינו לדעת רמ"א בסי' רנ"ד אבל להרב"י שם ל"מ טיחה:

ע"ג הגחלים והיינו דוקא שאין סביבה גחלים. כמ"ש מ"א סי' רנ"ג ס"ק ח"י:

תבשיל חם אצל התנור כו' דכיון דחם הוא אין בו משום בישול דאין בישול אחר בישול ואין בו כי אם סמיכה ותנורים שלנו דין כירה י"ל ובכירה מותר סמיכה אפי' אינה גרופה וקטומ' וכמבואר סוף סי' רנ"ג. ועל התנור כו' דכיון דמעזיבה מפסקת יש לה דין גרוף וקטום מ"מ בעי' ג"כ דבר להכירא וכמ"ש מ"א סי' רנ"ג ס"ק ל"א לכן דוקא קודם שהוסק נהגו היתר אבל אחר שהוסק בעי' דוקא לבנה או ד"א להפסיק משום הכירא:

ובתבשיל קר ר"ל שנצטנן לגמרי דיש בו משום בישול אחר בישול:

כ"א ע"י גוי. דהגוי אינו מתכוין כ"א לחמם החדר ואע"ג דמ"מ הוי פ"ר לגבי תבשיל מ"מ בגוי ל"ח לפ"ר כמ"ש לעיל סי' רנ"ג וע' מה שפקפק הט"ז על היתר זה ע"י גוי בסוף סי' רנ"ו:

או קטן שיש לו דין חולה כמ"ש בסי' שכ"ח סעיף י"ז בהג"ה:

ודבר שאין בו רוטב כו' דביבש אפי' קר אין בו משום בישול אחר בישול ואע"ג שכ' מ"א בסי' רנ"ג ס"ק ל"ו דבנצטנן לגמרי אפי' יבש שאין בו מרק דליכא משום בישול מ"מ אסור רהוי כמניח לכתחלה ולא הותר רק חזרה צ"ל דוקא תוך התנור החמיר לעיל אבל הכא דמיירי על גבו הקיל בזה. ואם כו' עד שהיס"ב מותר לסמוך כו' כיון שאין בזה חשש בישול וכמ"ש לקמן סי' שי"ח סעיף י"ד דמותר ליתן משקים נגד המדורה במקום שאין יכול להתחמם עד שתהיה היס"ב רק חשש חיתוי ובסמיכה בתנורים דידן שיש להם דין כירה מותר אפי' אין גרוף וקטום ול"ח לחיתוי:

וה"ה לתוך הקכלי"ן והוא מה שאנו קורין רע"ר אע"ג שהרע"ר יש לה גם כיסוי למעלה מ"מ אין הקדירה נוגעת באותו כיסוי ואין לו דין הטמנה כדלעיל וכיון שיש הפסק ברע"ר למטה ויש לו דין מעזיבה דהוי הפסק ומיקרי גו"ק. אך להכירא בעי' שיתן לבנה או דבר אחר תוך הרע"ר:

וע"ג קדרה הקבוע בתנור נמי דינא הכי ר"ל דינו כקאכלין כ"כ בספר ת"ש ע"ש והיינו דהא קדרה הקבוע בתנור יש לו דין קדרה העומדת ע"ג האש ודינו מבואר במ"א סי' רנ"ח:

אבל לתת לתוכה קנקן עם מים פשיטא דאסור הט"ז סי' רנ"ח וכן לקמן סי' שי"ח ס"ק י"ט כ' דליתן משקים להחם תוך כלי חמין אם נתנו כולו תוך החמים שהחמים צפים למעלה מן הכלי שבו הצוננים אסור משום הטמנה אבל אי הצוננים מגולים למעלה אין בו איסור הטמנה. אולם היינו דוק' כשהכלי שבו החמין הוא כלי שני דאין בו משום בישול אבל מ"א פה הלא מיירי שנותנים כלי עם הצוננים תוך הקדירה הקבוע בתנור וזה יש לו דין כ"ר ואסור משום בישול אפי' הצוננים מגולים למעלה:

אך אם נתנן נכרי כו' נקט לשון דיעבד וכן לעיל ס"ס רנ"ג ושם כתבתי דמוכח דאפי' לכתחלה מותר וישבתי למה נקט שם ל' דיעבד אבל מה שנקט פה ל' דיעבד לא ידעתי:

סמוך לחשכה ר"ל עד שלא היה אפשר להתחמם קודם חשכה וסמוך לברכו שהוא קבלת שבת לדירן כ' מ"א לעיל סי' רנ"ג ס"ק כ"ו דשרי. אסור לכרוך דהיינו שמכוסה כולה גם למעלה. אם פינן כו' וה"ה אם החזירן אח"כ לכלי ראשון שרי כ"כ מ"א שם: