מחצית השקל על אורח חיים רנז:ח

(ס"ק ח) לצורך לילה. דס"ל כו' דהוי קשיא למ"א איך התיר רמ"א כשמטמין לצורך מחר אדרבא הא מה"ט החמירו בהטמנה יותר מבשהיה כיון דסתם הטמנה לצורך מחר וכמ"ש מ"א בס"ק ט"ז. ולכן כתב מ"א דהני י"א דמתירין לצורך מחר ס"ל כהיש מקילים שהביא רמ"א בסעיף ז' דס"ל אם הוא כמב"ד גם הטמנה מותרת דהטמנה ושהיה שוין. אע"ג שיתבאר במ"ש ע"ד מ"א בס"ק ט"ז דרמ"א לא התיר בסעיף ז' כ"א בנתבשל כ"צ מ"מ בדיעבד מודה רמ"א דיש לסמוך על המקילים אפי' אם אינו מבושל כ"א כמב"ד כמ"ש שם בע"ה והכא מיירי בדיעבד:

דבלא"ה יתבשל כצ"ל ר"ל אפי' בלא חיתוי. וא"ל ניהו דתחלת הטמנתו היתה לצורך מחר מ"מ ניחוש דלמא ממליך לאוכלן בלילה ואכתי א"ל שמא יחתה וכמ"ש מ"א בסי' רנ"ד סק"כ לזה רמז מ"א שם בס"ק כ' במ"ש וע"ס רנ"ז סעיף א' בהגה ור"ל דע"כ צריך לחלק ביניהם דוקא בשהיה דליכא כ"א חד חשש שמא ימלך ויחתה הוא דחיישי' משא"כ בהטמנה צריך לחוש תרי חששות שמא ימלך ושמא יטמין ברמץ ויחתה כ"ה לא חיישי' וכ"כ בס' ת"ש וע"ש שמהנדס בדברי מ"א: