מחצית השקל על אורח חיים רנז:יא

(ס"ק יא) בסלעים דלא שכיח כלל כו' כ"ה לשון התוס' פ' לא יחפור דף י"ט ע"א ד"ה משום דמשתני כו' אהא דתנן התם מרחיקין את הגפת כו' ואת הסלעים מכותל חבירו ג"ט מפני שמוציאים הבל חם ומקלקלים הכותל ופריך מ"ש בדין הרחק' תני סלעים ובהטמנה לא קתני סלעים דהא ע"כ גם סלעים מוסיפים הבל מדצריך להרחיקו מכותל חבירו וא"ר יוסף מפני שאין דרכן של ב"א להטמין בסלעים ולא איירי מתני' במידי דלא שכיח. א"ל אביי וכי דרכן של ב"א להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן ותניא טומנין בגיזי צמר כו' ולשונות ש"א כו' אלא אמר רבא ה"ט דלא קתני התם סלעי' משו' דמשתכחי לקדר' ופירש"י שמשברי' הקדר ור"ת פי' שההבל היוצ' מסלעי' מקלקל המאכל והקשו התו' אכתי תיקשי קושית אביי וכי דרכן של ב"א להטמין בגיזי צמר כו' ותירצו התו' בתי' בתרא וז"ל ועי"ל כיון דלא שכיח הוא כלל שרי להטמין בהם דבמלתא דלא שכיח לא גזרי בה רבנן עכ"ל ומדכתבו דלא שכיח כלל משמע דאם הוא שכיח ולא שכיח גזרו ואסור. וכ"מ קצת כדברי התוס' דהא גיזי צמר ולשונות ש"א ג"כ אין דרך ב"א להטמין בהם כמ"ש אביי אפ"ה תני לה ברייתא גבי דברים שאין מוסיפים הבל ולכך מותר להטמין בהם. ת"ל בלא"ה הא לא שכיח להטמין בהם ול"ג רבנן אלא ע"כ צ"ל דגיזי צמר כו' לפעמים טומנים בהם וכמ"ש התוס' שם בתי' ראשון והוי שכיח ולא שכיח וגזרו ואסור: