מחצית השקל על אורח חיים רנג:מא

(ס"ק מא) ע"י כו' דהראשון פטור אבל אסור וה"ה הכא דאם ישראל מעמידו על גבי התנור קודם היסק הוי ישראל כדין נותן הקדר' ואח"כ כשמסקת הגוי הוי הגוי נותן את האור דמ"מ הישראל פטור אבל אסור:

דשרי כמ"ש סי' רע"ו ר"ל דשרי לו' לגוי שיסיק לו משום דהכל חולים אצל צנה ועוד טעמי' אחרים המבוארים שם. לא קפדינן כ"ה. ר"ל אע"ג דפסיק רישיה אסור אפי' באיסור דרבנן כמ"ש מ"א סי' שי"ד דלא כת"ה ע"ש מ"מ בשבות דאמיר' לגוי דאין ישראל עושה מעש' הקילו כדלעיל סעיף א'. ומזה נ"ל היתר שאם נתן הגוי מים כו' לאו דוקא אם נתן דהיינו דיעבד דה"ה לכתחלה דשרי דהא יליף לה בק"ו מתבשיל ובתבשיל הא שרי לכתחלה ונקט לשון דיעבד משום סיפא באם נתן הגוי המים אחר שהוסק דנסתפק מ"א ואפשר דאעפ"כ מותר אבל לכתחל' פשיטא ליה דאסור:

אבל ישראל כו' דהוי פסיק רישי' כו' ובס"ס רנ"ד כ' טעם אחר שמא יחתה:

מיהו כשהכלי' מלוכלכים כו' נ"ל דאסור ומשום נולד דהשומן נימוח:

ול"נ שיניח כו' לא יערה דאם מער' עליהן הוי כאלו מרסקן בידים ובזה יש ליזהר כמ"ש בסי' ש"כ סעיף י"ד דהרא"ש הי' נזהר להטיל מים תוך השלג אבל כשמניח הכלים תוך החמין דהשומן נפשר ממילא שרי וכמ"ש לקמן סי' ש"כ דמותר ליתן שלג וברד לתוך המים אע"ג דנפשר תוך המים ע"ש וכ"כ בס' ת"ש: