מחצית השקל על אורח חיים רנג:לה

(ס"ק לה) ויש מתירים כו' ז"ל ד"מ כתב ב"י נהגו להחזיר כו' והיינו בנדון שכ' פה בהג"ה בתנו' שאפו בו והטעם כיון דלא הטמינו בו הבלו מועט ויש לו דין גרוף וקטום ותנור שלנו דין כירה יש לו ומותר בגרוף וקטום להחזיר אלא שהרב"י פקפק על היתר זה דהא גם בזה אין נזהרים ומניחים הקדרה ע"ג קרקע קודם שיתנהו בתנור. וכה"ג חזרה אסורה ואי משום שסמכו על דעת הר"ן שהבי' רמ"א בהג"ה סעיף ב' דבנטלו בשבת אפילו הניחו על גבי קרקע מותר להחזיר עדיין יש לפקפק שהם מחזירים אפי' קדרה צוננת לזה ודאי אסור ועוד הא לא שרינן חזרה כ"א ע"ג ולא לתוכ':

ונראה דבדבר כו' מכאן מתחילים דברי ד"מ:

ודברי ב"י אינן כו'. ר"ל שאינן עיקר להסכים עמו כי אם בדבר צונן:

דמאי דאמרי' בגמ'. דף ל"ח ע"א לתוכה אסור להחזיר. וצ"ע דהר"ן לא כתב היתר זה אלא כשמניח' ע"ג קרקע דשם הטעם שאסור להחזירו כיון שהניח' ע"ג קרקע בטלה שהי' קמייתא והוי כנותנו לכתחלה בשבת אבל אם נוטלו משם בשבת אע"פ שהניחה עג"ק מ"מ לא בטל' שהי' קמיית' אבל איסור תוכה הוא מטעם אחר ואפשר דתוכה יותר י"ל שמא יחתה (ואפי' הוא גרו"ק מ"מ י"ל כמ"ש מ"א סקי"ח) א"כ מה לי אם נטלה מע"ש או בשבת. וזהו דעת המחמירים שהביא רמ"א:

דאפי' הטמינו כו' ומקיל יותר מרמ"א (אפשר גם רמ"א מודה לו) דרמ"א לא התיר אלא אם לא הטמינו. ולבוש מקיל אפי' הטמינו רק שיהי' אחר סעודת שחרית:

לענין היתר תוכ'. ליישב השגת הרב"י הנ"ל: