מחצית השקל על אורח חיים רנב:כד

(ס"ק כד) בתפילין בראשו. כ' כן לאפוקי מדעת הרב"י וכמו שסיים סס"ק זה דלא כב"י והוא דהרב"י לית ליה בתפילין הטעם משום דאסור להסיח דעתו מהן ת"ל כיון דהן בראשו ה"ל כמחט בבגדו דאין דרך הוצאה בכך ואפי' בשבת ליכא רק שבות ויהיה מותר בע"ש ועוד בתפילין ליכא חיוב' אפילו למ"ד שבת לאו זמן תפלין מ"מ כיון שהם דרך מלבוש ליכא חיובא כדאית' בשבת לכן הוכיח דמיירי בתפילין בידו דהוי דרך הוצאה וגם אינו דרך מלבוש וב"ח וט"ז השיגוהו דא"כ היכי מתיר מטעם איסור היסח הדעת דהיכ' מצינו איסור היסח הדעת כשהן בידו דהא ילפינן איסור היסח דעת בק"ו מציץ דאסור להסיח דעת ממנו והיינו דוקא כשהציץ על מצחו כדכתיב והיה על מצחו תמיד ודרשינן שלא יסיח דעתו והא כתיב על מצחו אבל כשאינו על מצחו אין בו משום היסח הדעת וה"ה בתפילין לכן תי' מ"א דמיירי כשהן בראשו וא"ש טעם דאסור להסיח כו' ולא סגי בטעם דאפי' בשבת אינו רק איסור דרבנן וא"כ אין לאסרו בע"ש דהוי גזירה לגזירה. ע"ז תי' מ"א דליכא רק חד גזירה דחיישינן שמא בשבת יטלן מראשו ויעבירם בידו דאיכא איסור תור' והשתא ליכ' רק חדא גזירה שמא ישכחם בראשו בשבת ושמא יטלן מראשו ויתפסן בידו לא מקרי גזירה דהוי קרוב לודאי דכן דרכן של ב"א שצריכים לפנות ועי"ז יצטרך להסירו מראשו ולכן הוצרך לטעם דאסור להסיח דעתו: