מחצית השקל על אורח חיים רנב:טו

(ס"ק טו) שעושה כו' הואיל וגמרו בידי אדם. ר"ל שכל שבידו לעשותו ליכא משום מוקצ' לכן קי"ל של גוי א"צ הכנה דהא גוי יש בידו לגומרו בשבת:

שכל דבריו דברי תימ' כו' דתחלה הביא הרב"י דברי הר"ן שכ' ומסתברא כל שקצץ אע"פ שעשה הגוי המלאכה בשבת מותר. לישראל ללבוש הכלי בשבת ואח"ז הביא הרב"י דעת האוסרים והקשה הר"ן הא תנן אין מביאים כלים מבית האומן ותירץ כמו דאמרי' התם דלצורך המועד מותר ה"ה כשהוא לצורך שבת ואח"ז הביא עובד' דהג"א וכ' עליו כמו שהביא מ"א פה וע"פ תירץ הרב"י דברי הג"א לחלק בין מנעלים העשויים על המקח ולענין מלאכה אחרת כתב רמ"א בהג"ה דבמנעלים מותר להביא מבית האומן וע"ז כתב מ"א דמה שעשה הרב"י מחלוקת בין הר"ן ובין פוסקים האוסרים ההבאה וכן מה שהקשה על הג"א הא אין מביאים כו' דאין מחלוקת בין הר"ן ובין הפוסקים וכן לק"מ על הג"א דהר"ן לא דיבר כלל מההבאה אלא שהגוי הביאו לישראל התיר הלבישה ובזה חולקים הפוסקים ואוסרים הלבישה הם שני הדיעות לענין לבישה שהובא פה בש"ע אבל הבאה מבית גוי גם הר"ן מודה דאסור דבזה אין חילוק וגם בהג"א מיירי שישראל שגג ולא ידע והביאו ולא היה השאלה כ"א על הלבישה משום איסור מוקצה:

שרובה ישראל מותר כצ"ל:

אם לא בגוי כו' שאינו אומן כו' לא ידעתי טעם לחלק למה כה"ג לא אסר משום עובדא דחול וכן הקשה בספר ת"ש: