מחצית השקל על אורח חיים רמד:ח

(ס"ק ח) חוץ כו' דמסתמא כו' ר"ל ולמלתא דלא שכיח ל"ח. ובספר ת"ש הקשה דאכתי ה"ל לאסור חוץ לחתום כמלא עינו פן יעמוד אדם סוף התחום ויראה שעושים מלאכה חוץ לתחום ע"ש שהאריך. ולענ"ד בלא"ה א"ל שמא יש מי שהניח עירוב ורשאי לילך ד' אלפים אמות אע"כ כיון דאין דרך ב"א לילך בשבת לדרך רחוק כ"א לטייל ואין דרך לטייל עד סוף אלפים אלא אין דרך טיול שוה בבני אדם עכ"פ עד סוף אלפים אין דרך לטייל אלא ששוו חכמים מדותיהם שלא לחלק ונתנו שיעור תחום שהוא סיף גבול שסתם ב"א רשאים לילך. ואם יקרה שמא ילך עד סוף התחום או יניח עירוב כיון דלא שכיח לא חששו:

היתה לו גבשושית כו' בשבת דף ע"ג ע"ב דכה"ג בשדה חייב משום חורש ובבית משום בונה וברחוב שהיא לתקן י"ל דין בית:

משום דבשל רבים ליכא חשדא. ר"ל דהא קבלנות מותר אלא משום חשד שיאמרו שהם שכירי יום כיון דסתם לאו לקבלנות קיימי כמו שכ' הרא"ש מ"מ בשל רבים ליכא חשדא דלא חשדינן לרבים שיחטאו כדאי' בי"ד דאסור לשהות תוך ביתו צורה בולטת משום חשד ע"ז ובשל רבים י"א דמותר:

אין הנכרי' מניחים לשום אדם כו' ר"ל אפי' לישראל ולכל מי שאינו מאמונתם אין מניחים לו לעשות מלאכה ביום אידם על כן נראה להם זה לגנאי וגרעון בדתם אם יעשה מלאכה ביום אידם אפי' מי שאינו מאנשי דתם א"כ אם אנו מניחים לעשות גוי מלאכה בשבת במה שאפשר לנו למונעו הרי נחשב בעיניהם זלזול ליום השבת ואיכא ח"ו חילול ה' ית':