מחצית השקל על אורח חיים רמג:ד

(ס"ק ד) אותן כו'. כ' הב"ח וזה ממש איפכא כו' ר"ל דהרמ"א התיר הואיל והוא בצנעה תוך ביתו ומרדכי התיר הואיל ואינו תוך ביתו. ועז"כ מ"א דלא פליגי וכ"א נקט ענין היתר באופן אחר והתירא דרמ"א דעומד בביתו ונודע ששייך לישראל מ"מ כיון שאין רוחצים בו רק ב"ב והם יודעים שהשכירו לגוי ואחרים שאין יודעים שהשכירו מ"מ אין יודעים שרוחצים בו בשבת ולכן אם הי' עומד בר"ה אפי' אין רוחצים בו רק ב"ב מ"מ אסור משום מ"הע של אחרים שרואים שרוחצים בו בשבת והם לא ידעו משכירו' וזה ידוע ששייך לישראל כיון דדר שם הישראל והתירא דמרדכי שאין ישראל דר שם ואפי' רוחצים בו אחרים שרי. דניהו דיודעים דרוחצים בו בשבת מ"מ אין יודעים ששייך לישראל כיון דאין לישראל שם בית דיר' כ"א שכניו יודעים ששייך לישראל והם יודעים שהשכירוהו אלא שהקשה מ"א על התירא דרמ"א דלפ"ד למה אסור אם רוחצים בו אחרים או אם עומד בר"ה הא ישראל אסור לרחוץ בשבת ולמ"ע דגוי ל"ח וישראל לא ידע שרוחצים בו בשבת אע"כ ע"י שיראה בשבת העשן יוצא ידעו ישראל שגוים רוחצים בו בשבת ואיכא מה"ע של ישראל וא"כ מאי מהני שאין רוחצים בו רק ב"ב מ"מ איכא מה"ע של אחרים דהא גם הם יודעים שרוחצים בו בשבת ע"י עשן וגם יודעים ששייך לישראל דהא דר שם הישראל:

ולכן נ"ל דכוונת כו' פי' בחצר אחרת כו' זהו תוס' דברי מ"א לפרש דלא כהבנו' רמ"א: