מחצית השקל על אורח חיים רמב:א
Machatzit HaShekel on Orach Chayim 242:1 · מחצית השקל על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →(ס"ק א) לכבד כו' כמו שכ' סי' רפ"ח. די"א אם התענית תענוג לו מותר להתענות בשבת הרי דהכל הולך אחר טבע האדם במה שהוא מתענג:
אם הערלים מייקרים כו' וראיה ממשנה סופ"א דכריתות דתנן אשה שיש עליה חמש לידות והיא צריכה להביא קרבן לכל לידה דהיינו עשירה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת. ועניה שתי תורים או שני בני יונה א' לעולה ואחד לחטאת. וכ"ז שלא הביאה קרבנה אע"ג שטבלה סוף מ' יום לזכר וסוף פ' יום לנקבה ומותרת לבעלה מ"מ היא נקראת מחוסרת כפרה ואסורה לאכול קדשים עד שתביא קרבנה ה"ה לענין קדשים טמאה. ואם היא חייבת ה' לידות מביאה קרבן אחד ואוכלת בקדשים דהקרבן אצלה לטהרה לקדשים כמו המקוה לטהר הטמא. שאע"פ שנטמא פעמים רבות בטבילה אחת טהור כן היא טהורה לקדשים ע"י קרבן א' ומ"מ שאר הקרבנות עדיין הם עליה חובה להביאן אח"כ ותנן התם מעשה שעמדו קינים (קן מיקרי שתי תורים או שני בני יונה) בירושלים בדינרי זהב אמר רשב"ג המעון הזה (ר"ל נשבע בבה"מ) לא אלין הלילה עד שתהי' בדינרי כסף. נכנס לב"ה ולימד האשה שיש עליה ה' לידות מביאה קרבן אחד ואוכלת בקדשים ואין השאר עליה חובה ועמדו קינין בו ביום ברביעי דינרי כסף. וכתב רש"י אע"פ שהקיל על ד"ת עת לעשות לה' הוא שאלמלא לא ימצאו יחדלו להביא אפי' אחד. ויאכלו קדשים בטומאת הגוף וע' במס' ב"ב דף קס"ו ע"א בתוס' ד"ה ה"ג נכנס כו' וא"כ ה"ה די"ל כן לענין דגים ואע"ג שיש לחלק דגבי קניית דגים לא יחדלו לקנות אפי' יהיו ביוקר דהא כל מזונותיו ש"א קצובים לו מר"ה חוץ מהוצאת שבת וי"ט והמוסיף מוסיפים לו כו' מ"מ הא כתבו התוס' בביצה דף ט"ו ע"ב וכן בפסחים דף קי"ג דהא דאמרי' דלוו עלי ואני פורע היינו דוקא ביש לו לפרוע אבל אין לו לפרוע האמר ר"ע עשה שבתך חול כו' א"כ מי שהשעה דחוקה לו יחדל מלקנות דגים כשהוא ביוקר עכת"ד צ"צ. ובס' א"ר ובס' ת"ש הביאו בשם ב"ה דמ"מ אם מייקרים עד שליש צריכים לקנות דקי"ל הידור מצוה עד שליש והם חולקים דמה בכך מ"מ יש לחוש שימנעו כלל מלקנות ועדיף למעט כיבוד שבת א' ושתים כדי לכבד שבתות הרבה. כתב בספר ע"ש משמע בסוגיא דפסחים דף ס"ח ע"ב כתוב א' אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב א' אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד. ר"א אומר או כלו לה' או כלו לכם. ר"י אומר חציו לה' וחציו לכם. אמר רבא בשבת כ"ע מודים דבעי' לכם(כ"כ מ"א שהיתה גרסת הע"ש) דכתיב וקראת לשבת עונג ואולי הוי קשיא לבעל ע"ש כיון דקי"ל כר"י א"כ אי כוונת רבא דבשבת כ"ע ס"ל דבעי' נמי לכם דהיינו חציו לה' וחציו לכם א"כ עיקר מימרא דרבא אתי לאשמועי' אליביה דר"א והוא דלא כהלכתא (וע' ב"ח) ולכן היה מפרש דבשבת ר"י מודה דכולו לכם:
עס"ס ר"ץ דשם מבואר להדי' דלא כע"ש והוא מירוש' דעכ"פ צריכים לקבוע מדרש בשבת והפועלים צריכים ללמוד יותר מת"ח ע"ש:
ובב"י ר"ס רפ"ח. ר"ל שהביאו דברי הש"ס דפסחים הנ"ל והגרסא המוטעת דע"ש בשבת כ"ע מודים דבעי' לכם ולא הביא תיבת נמי: